אלבומים

Sufjan Stevens - The Age of Adz - 2010

האלבום של סופיאן סטיבנס תפס אותנו עם המכנסיים למטה

מאת שרין לוי. 01-01-2011

תגיות: פולק, אלקטרוני, אינסטרומנטלי, 2010's

 

בעידן ההורדות, הסבלנות הופכת ליכולת כמעט נכחדת. השעמום פס מן העולם, אבל שיא הרגש נגיש כמו ויזה לארה"ב אחרי נפילת התאומים. גיטרה ושירה? ג'אם אינסטרומנטלי? רוק רך? אם הסגנון יחיד והצליל חד שכבתי וההפקה מאותגרת אופנתית, התוצאות הן: תשיר ללמפה. שכח מלהפוך ליקיר ההיפסטרים. כתוב למגירה. שוטט בפייסבוק. בנה רכב אמפיבי ירוק. ועכשיו ברצינות, פצח בקריירת ווג'י.

בדיוק ההפך קרה באלבום החדש והשישי של המולטי-אינסטרומנטליסט מדטרויט, סופיאן סטיבנס - הטירוף נעשה יותר נוח ושפוי, והוא משוח ביופי שקשה להסיר ממנו את האוזניים. עם אלבום חגיגי ודרמטי, סכיזופרני וכאוטי, סופיאן תופס את המאזין עם המכנסיים למטה, ומעמיס עליו כל טוב. פיצוצים ומוזרויות אלקטרוניות מסתרבלים עם תזמורים קלאסיים וצועניים, מתוגברים על ידי מקהלה, כלי נשיפה ובס עמוק, כשמקרקעית כל הטוב הזה משתחל הקול הביישני, המתחנן והחינני של סופיאן. אם אי פעם ניסיתם לדמיין את הפס-קול של שוליית הקוסם בגרסה עתידנית, או לאולד-סקולים מביניכם: נסו לדמיין נעימת ליווי לטקסים שבטיים של אינדיאנים אפילפטים. The Age of Adz הוא התשובה שלכם.

בגיל 35 סופיאן סטיבנס לא נח לרגע. מעל עשור שהוא מתחזק קריירת סולו שמרשרשת בסצנה האלטרנטיבית כמו עלוות עצים בסתיו. עכשיו, דקה אחרי ששחרר, בלי התראה מוקדמת, אי.פי מטמטם תחת השם All Delighted People , כשפרויקט חייו - 50 המדינות כבר מאחור, הוא מניח לרגע בצד את הבנג'ו לטובת סינט'ים אנלוגים, ויוצר שירי פופ-פולק אוטוביוגרפים, אקסקלוסיבים ואקסטרווגנטיים, שעל גביהם מהלך קסם.

 I Walked  למשל, הוא שיר פרידה עוצר נשימה, שמחבר בין כל הלבבות השבורים בעולם עם שפה משותפת. סופיאן בעצמו שבור לב ומבולבל, ובכל זאת הוא בוחר לשים הכל על השולחן ולחשוף שבר שבר, כמו ב-  Impossible Soulהקטע האחרון באלבום, הבולט על משכו - 25 דקות שמורכבות מחמישה חלקים ונשמה אחת מדממת. עם תו הסיום ואחרי שהוא הלך, גם אני הולכת ונותרת עם לב שסוע, פיסות של צלילים ואותיות סוררות - ממלמלת כמו דוסית: "Boy, we can do so much more together / It's not so impossible". ומיד שולחת לו את הציטוט במייל ומדביקה גם לינק לאלבום.

 

 

 

תגובות