אלבומים

Tame Impala - Innerspeaker - 2010

הזיות על אנטילופות אפריקאיות מקפצות בסערת חושים

מאת עדי הררי. 08-09-2010

תגיות: רוק, פסיכדליה, ביטלס, עדי הררי, Tame Impala, אוסטרליה, ג'פרסון אירפליין, Cream

Tame Impala - Innerspeaker - 2010

נתחיל בשעור אנגלית קצרצר למתקשים: מתברר (ועכשיו אתם מבינים מי המתקשה באמת) ש - Tame זה לביית או לאלף. Impala זוהי סוג של אנטילופה שאזור המחיה העיקרי שלה הוא אי שם בסאוונות באפריקה, ממוקמת בנעימות בשרשרת המזון המסועפת של הספארי האקזוטי במדינות כמו זמביה, זימבבווה, אנגולה ועוד. וביחד (זה כמו פרק בדורה): Tame impala הכוונה לאלף את האנטילופה המיוחדת הזו. דבר שלי אישית נשמע די מטופש. גם בזמן טיול בסאוונה, מזיע עד כלות נשמתך וגם באזור טיפה יותר ממוזג, אתה לא באמת רוצה שסוג מיוחד ונדיר של אנטילופה תביא לך כדור או מקל, אתה אפילו לא באמת רוצה להגיד לה לשבת ושהיא תשב. אני חושבת שכל חוויה עם אנטילופה, מכל סוג שהיא, יכולה להסתכם בכמה תמונות שלהן מלחחות סוג של דשא מדברי במרחק, משהו להראות בבית סטייל "זאת אנטילופה" ולעבור הלאה לתמונות המגניבות באמת של הנמרים. על כן זהו שם מטופש בכל רמה הגיונית שהיא, אך טומן בחובו אחלה להקה ואחלה אלבום.

 

Tame Impala הם שלושה חבר'ה מאוסטרליה. סקרנות בלתי נדלית לראות בחורים אוסטרליים בגוגל הולידה על מסך המחשב שלי תמונה רחוקה מאוד מהמציאות אותה דמיינתי: גולשים בלונדינים שופעי שיער. מולי נגלו שלושה ילדים בעלי מבט מעט מבוהל, גוף צנום ושבריריות עדינה. נדמה ש - Tame Impala הם קבוצה קטנה של אנטילופות בעצמם. הנה חשבתי שבחריפות פתרתי את עניין השם המסובך אך האזנה ראשונית לאלבום הוכיחה לי שהתבדתי שוב. שלושת הנערים האלה בלתי ניתנים לאילוף. שורשי הלהקה נובעים מתוך הרכב קודם של הזמר והגיטריסט קווין פרקר הנקרא The Dee Dee  Dums.  מכאן אנו למדים שמלבד לעשות מוזיקה פסיכדלית מצוינת, לבחור יש כשרון ויצירתיות אמיתית בכל הנוגע לשמות של להקות. אם כל העניין של המוזיקה לא ילך, טוב לדעת שיש לו נתיב לעשיית כסף ראוי בעולם הפרסום. לאחר החלפות של מספר נגנים (לטובת קריירות משחק מדשדשות) ותפקידים מוזיקליים שונים (של פרקר עצמו מתופים לגיטרה ושירה) הלהקה התייצבה ונסגרה על שמה הנוכחי. בשנת 2008 הוציאו EP ראשון שקטף אינספור שבחים בקרב מבקרים אוסטרליים וחוגי מוזיקה אינדי בארה"ב. שלושה שירים שלהם הגיעו למקום ראשון במצעד אלטרנטיבי אוסטרלי ושיר שלהם אפילו חתם פרק בסדרה "הפמלייה" של HBO.

 

זה מתוך אותו EP שנושא את שם הלהקה ונקרא Half Full Glass of Wine. הסולו התופים בסוף מוכיח סופית שהמעבר של פרקר לעמדת הגיטרה ופינוי עמדת התופים לבחור בשם ג'יי ווטסון היה אחד הרעיונות המשובחים:

בשנת 2010 יצא אלבום בכורה הרשמי. 11 רצועות (12 למי שיש iTunes) קצרות וארוכות של פסיכדליה מצויינת אשר לוקחת השפעות נכונות במקומות הנכונים (קצת ביטלס, קצת ג'פרסון אירפליין, Cream ועוד) אך משאירה לעצמה מקום להתפרע ולבעוט. דוגמאות ממחישות הן: Jermey's Storm המהפנט, Alter Ego הסוחף ו - Runaway ,Houses City, Clouds הבלתי נגמר.

 

השירים הזויים, גורמים לשקיעה הססנית בפוטומורגנה מיוזעת תוך טיול בסאוונה אפריקאית, שמסביב אינסוף אנטילופות עדינות ואציליות רצות ומקפצות לכל עבר.

 

תגובות

  • אחד האלבומים הכי טובים ששמעתי בזמן האחרון

    אני חורש עליו לבלי סוף כבר כמה חודשים, עדיין לא יכול להפסיק להאזין לו. במשך שלושה חודשים ניסיתי לכתוב המלצה ולא הצלחתי לסיים אותה, פשוט לא מצאתי את המילים המתאימות לתאר את התחושות שהוא מעורר בי בהאזנות חוזרות ונשנות. איזה סאונד לו-פיי משובח ומרתק. והם בכלל לא רצו להתפרסם...איזה מזל שמישהו שינה להם את הגורל. האלבום הזה היה מוכן הרבה לפני שהוא ראה אור. סחטיין על ההמלצה!

    אודיני, 10-09-2010 18:15