אלבומים

The Beatles - Rubber Soul - 1965

להקה עם נשמה מגומי באלבום מפתיע שחושף את יכולותיה האמיתיות

מאת רפי צרפתי. 14-01-2010

תגיות: רוק קלאסי, The Beatles, 1965, Rubber Soul

The Beatles - Rubber Soul - 1965

שנת 1965 העולם רוגש ורועש במלחמת ויאטנם, מצעד השלום של מרטין לותר קינג, בארץ אלי כהן נתלה בדמשק ומגדל שלום נחנך כמגדל הגבוהה במזרח התיכון והביטלמניה היתה בעיצומה. בין הופעות לסיבוב עולמי במהלך חודש יולי נכנסים הביטלס, עייפים מותשים ואף מתוסכלים לאולפן ההקלטות, על מנת לספק לחברות התקליטים אלבום נוסף בהתאם להסכם.

האלבום "נשמה מגומי" הוא תחילת המהפכה. בתוך טרוף הביט-למניה, בו אומן אחר היה נכנס לקיבעון מוסיקלי מגיעים הביטלס לשיא חדש. ישנם כל הרבה משמעויות לאלבום הזה, גם עם זה מעט עזרה מצמח לא חוקי. האלבום הוא הצעד הראשון לתוך המיסטיקה וכאן הם הופכים ללהקת אולפן מובהקת ולאמנים של ממש. התמלילים שנונים יותר, המוסיקה מורכבת יותר ומהאלבום הזה הם רק מתפתחים לעבר השלמות.

האלבום נפתח בשיר Drive My Car של מקרטני המצביע לעבר תופעת הביטלמניה והנערות המזדנבות. הביפ ביפ בשיר מחליף את ה- יה יה, אותה נערה שבעצם רוצה להיות כוכבת והביטלס מרשים לה לנהוג במכוניתם. מאידך לנערה אין כלל רישיון, אבל בסופו של דבר היא השיגה גבר. מקרטני בשיר זה מגיע לשיא בנגינת הבס ונדמה כאילו נכנסנו לצלילי המוסיקה השחורה ממונטאון. השיר הבא Norwegian Wood נכנס לפנתיאון המוסיקלי, כשיר הפופ הראשון עם השפעות מזרחיות. את ההשפעה מספק ג'ורג' הריסון שניגן בסיטאר שקנה ב- 5 פאונד באוקספורד סטריט. לנון כתב את השיר על רומן שהיה לו עם מזדנבת ולא רצה אשתו תדע.

מיד אחריו מחליק השיר You Won't See Me שיר שמתחבר לשיר אחר באלבום I'm Looking Throw You  שניהם של מקרטני המספר על תסכוליו ממערכת היחסים שלו עם ג'ין אשר חברתו. השיר Nowhere Man הוא כבר מפנה, משירי אהבה קלילים עד מורכבים עוברים הביטלס ולנון בראשם לשירים אישיים איש של שומקום שהולך לשומקום שגר בארץ שומקום ומתכנן את התוכניות לשום מקום. אות פתיחה למורכבויות וגם לתסכולים שיבואו באלבומים הבאים. ג'ון לנון מוסיף  לאלבום את  Run For Your Life שיר אהבה שנאה אלים המשקף את אופיו ההפכפך ויחסו לנשים. מעין שיר תשובה לשיר שקדם לו, Girl המדלג בין הערצה לכאב ונוגע באהבה מהצד הבלתי מושג שלה.

 

 

 

עכשיו מגיע תורו של הריסון, שתורם לאלבום 2 שירים פרי עיתו. הראשון Think For Yourself שנפתח בגיטרות חזקות ותיפוף של רינגו, ו השיר If I Needed Someone שיר אהבה בסגנון הבירדס והביץ' בויז שנכתב לחברתו דאז ולימים גם אשתו, פטי בויד. גם רינגו משתתף באלבום ובעזרתם האדיבה של לנון ומקרטני  שעזרו לו בכתיבה הוא שר את What Goes On, שיר קליל וזורם שמקרטני הקליט על קלטת על מנת שרינגו יערוך חזרות וילמד.

הבלדה  Michelle  כולה פרי עטו של מקרטני שערך ניסיון לשיר בצרפתית. למעט שורת המעבר "I love you,I love you" שתרם ג'ון זכר לימי הקולג' שלהם בליברפול. השירים Wait ו The Word הם השירים המשותפים היחידים באלבום של לנון ומקרטני. Wait הוא שיר שנכתב במהלך הסרטת הסרט הצילו! והשני הוא שיר אהבה בגוף שלישי המותח קו עד ל All You Need Is Love  שנתיים אחרי. השיר In My Life הוא פסגת האלבום שיר אוטוביוגרפי של לנון,שנכתב בעקבות סיפרו שיצא שנה קודם. ברוח נבואית שולח אותנו לנון  15 שנה קדימה ל 1980 ליום בו נרצח ושר את ההספד על קברו.

 

 

האלבום Rubber Soul הוא בעצם יריית הפתיחה למפנה ולשינוי שהביטלס עברו המלהקת הופעות ללהקת אולפן. ג'ורג' הריסון הגדיר אותו כחלק ראשון מצמד כשהשני הוא Revolver והמשלים אותם הוא "מועדון הלבבות הבודדים של הסמל פפר".אלבום שהנוכחות שלו והתרומה שלו לעולם המוסיקה התגלתה רק כמה עשורים אחרי,כאשר השאלה היחידה שנשארה בלתי פתורה היא "כיצד להקה שעסוקה בטרוף הופעות, ולא שומעת את עצמה שרה מוציאה תחת ידה אלבום מופלא שכזה".

תגובות