אלבומים

אחרית הימים - אחרית הימים - 1972

אחד מאבני יסוד של הרוק הישראלי, אלבום שלקח למאזין הישראלי 15 שנה להבין את חשיבותו ומורכבתו

מאת רפי צרפתי. 25-08-2007
אחרית הימים - אחרית הימים - 1972

להקת אחרית הימים הינה להקת רוק ישראלית שהוקמה ב- 1971 על ידי המתופף זהר לוי. הלהקה היתה מורכבת בנוסף ללוי מאלי מגן על הבס, יצחק קלפטר גיטרה, גבי שושן ומירי אלוני שירה. כל אלה, השלימו הרכב רוק מלא בעוצמה, שיודע איך לכרוך פסיכדליה רכה, רוק כבד-קל, רוק מתקדם ובלדות שמרניות איכותיות יחדיו. הלהקה התפרקה לאחר שנה אחת ובשנה הזו זכתה בפרסים רבים: להקת השנה בקול ישראל וגל"צ, להקת השנה בלהיטון ובפרס כינור דוד.

הטקסטים של הלהקה באלבום, היו כולם לשירי משוררים. חצי מהם נכתבו על ידי חנוך לוין, שהיה בקשר הדוק עם לוי (האחרון הלחין מוסיקה להצגות שלו, "קטשופ" ו"מלכת האמבטיה"), וכן תרמו טקסטים עמוס קינן, דליה רביקוביץ', חיים חפר ויעקב רוטבליט.

האלבום נפתח עם "אין מקום לשניים על עמוד החשמל". הטקסט הציני של חנוך לוין משתלב נפלא בגיטרה הקופצנית של קלפטר והשירה העמוקה של אלי מגן וגבי שושן. השיר "העץ הוא גבוה" הוא המלודי והקליל בשירי האלבום. המלל של חנוך לוין כאילו נכתב להלחנה, והלחן גם הוא הרמוני ורגוע יותר. הסולו האקוסטי של קלפטר נבחר לפני מספר שנים כסולו הגיטרה הטוב ביותר ברוק המקומי. השיר הבא, "הנסיכה", הוא בלוז-רוק איטי, עם טקסט כבד יחסית של דליה רביקוביץ´, שירה של אלוני ופסנתר ג´אזי של אלונה טוראל.

היצירה "פתחי לי את הדלת" הוא יצירה מורכבת, מתוחכמת, רצינית טקסטואלית ומוסיקלית והאהובה עליי באלבום. השיר נפתח  בגיטרה איטית ושירה עדינה של אלי מגן, שמתפתחת בעדינות מתוחכמת לפזמון הקופצני, עם הגיטרה החשמלית המדהימה של קלפטר. הלחן של לוי מבריק, הטקסט של עמוס קינן וההרמוניות של מגן, שושן ואלוני משאירות את המאזין עם טעם של עוד.ב"התעמלות בוקר" הקליט של חנוך לוין. גבי שושן מדגים את קולו הצעקני (במובן החיובי). השיר הבא הוא עוד אחד מיצירת המופת (אחרי פתחי לי את הדלת) של האלבום הזה. 8 דק´ של "תחת עץ האקליפטוס". זוהר לוי לקח שיר של להקת פיקוד מרכז, שכתב חיים חפר והלחין יאיר רוזנבלום, כתב לו לחן חדש ושונה לגמרי מקודמו, והפך אותו ליצירת רוק פסיכדלית-מתקדמת-מורכבת. ההגדרה "להקה צבאית על אסיד" התאימה להפליא.

אם הטקסט הוא מאוד ישראלי, הלחן זורק אותנו המאזינים למקומות אחרים לגמרי. קלפטר בנגינתו המופלאה, תחילה באקוסטית אבל בעיקר בסולו המדהים והמרטיט שלו באלבום הזה. סולו ארוך, שנע בין הסגנון הבלוזי עם נגיעות מזרחיות. ומשלימה את השיר השירה מלאת העוצמה והרגש של מירי אלוני.

השיר הבא הוא אולי היצירה המורכבת ביותר שהקליטה הלהקה, "חייו ומותו של מר גוסקין". על הטקסט של חנוך לוין הולבש לחן שמתיישב עם המילים באופן מדהים. הפתיחה רכה ומלנכולית, המתפתחת לכיוון בלוזי רוק, כולל סולו גיטרה כבד (תנחשו של מי?) וחוזר לאקוסטי

הרצועה המסיימת מגיעה. "יש לי יום הולדת"  שיר ביטלסי מובהק (אוב לה די אוב לה דה??), הוא כנראה היה וישאר הלהיט הגדול ביותר של הלהקה. עם טקסט פשוט של יענקל´ה רוטבליט, לחן זורם וקופצני של לוי, וגם הופעת אורח (יותר נכון אורחים) אריק איינשטיין וצבי שיסל בקולות רקע.

לסיכום האלבום הזה לטעמי הנו אחד מאבני יסוד של הרוק הישראלי, אלבום שלקח למאזין הישראלי 15 שנה להבין את חשיבותו ומורכבתו.

תגובות