אלבומים

Frank Black -Teenager of the Year - 1994

אלבום הסולו השני של סולן הפיקסיז לשעבר הוא יצירת פופ מדבקת

מאת אמיר עטר. 09-08-2010

תגיות: פופ, Frank Black, פיקסיז, שנות ה-90

Frank Black -Teenager of the Year - 1994עטיפת האלבום

לא יצא לי לחוות את קדחת הפיקסיז בזמן אמת, זאת אומרת שהם עוד היו פעילים והוציאו אלבומים. למען האמת גם כשאנשים מסביבי התחילו לשמוע אותם שאלתי את עצמי מה הסיפור של הלהקה הזאת בכלל? מה רוצה הבחור השמנמן הזה עם הקול הגבוהה והטקסטים המוזרים שלו?

אחרי כמה זמן וקצת פחות הורמונים במחזור הדם, התחלתי להבין שמדובר פה במישהו יוצא דופן. האיש המוזר הזה יודע להלחין שירים. אין צורך להרחיב יותר מידי בעניין הפיקסיז והתרומה המוזיקלית שלהם, אך כדאי דווקא להדגיש את אלמנט הפופ של המוזיקה שלהם. אחרי הכל הם ניגנו שירים די קליטים, קצת מהר מהרגיל וטיפה רועש ממה שהיה נהוג עד אז. אחרי פירוק הפיקסיז ב-1992 פראנק השחור יצא לקריירת סולו שנמשכת עד היום ובכתבה הזאת אנחנו דווקא מתעכבים על אלבומו השני משנת 1994. אלבום זה מכיל לא פחות מ-22 שירים ובאופן מפתיע מדובר בשירים מעולים. האלמנט הבולט ברוב השירים הוא ה-Hook. ההוּק הוא אותו חלק בשיר שנשאר לכם בראש אחרי שכבר גמרתם לשמוע את השיר. לרוב הוא מסתתר בפזמון, אך אין זה מחייב.

מר בלאק יודע את מלאכתו נאמנה והוא הצליח לחבר יחדיו פזמוני אמריקנה נעימים כמו Sir Rockaby, פצצות אנרגיה מתקתֵקות כמו Thalassocracy ו-Freedom Rock יחד עם פזמוני פופ מתקתַקים כמו Headache ו-Fiddle Riddle. הטקסטים עדיין נעים במחוזות הביזאר עם שירים על חייזרים, אינדיאנים, חייזרים אינדיאנים ועוד מיני ירקות. יש מידה מסוימת של ילדותיות בהלחנה ובטקסט שמזכירה לא מעט את פועלו של בריאן ווילסון מהביץ' בויז, שאותם בלאק חידש באלבום הסולו הראשון שלו. בערוב השנים בלאק זנח את הגיטרות הבועטות והעמיק את עניינו בפולק ומוזיקת קאנטרי. אך בשלושת אלבומיו הראשונים עוד ניתן למעריצי הפיקסיז שנותרו המומים על אובדנם בטרם עת של יקיריהם, תחליף הולם. Teenager of the Year הוא המוצלח מבין שלושת אלו ומכיל אחוז גדול מאד של שירים שקשה להוציא מהראש.

תגובות