אלבומים

Yael Kraus - Boutique - 2010

הצצה נדירה לבוטיק של יעל

מאת שרין לוי. 02-11-2010

תגיות: רוק, אינדי, קברט, דרים פופ, עוזי פיינרמן, 2010, Yael Kraus, Boutique, קולות נשיים

Yael Kraus - Boutique - 2010צילום: ניר גייגר

יעל קראוס מאוהבת, יסיקו בקלילות מבקרות מוזיקה קלילות ומפונפנות, שהקיץ הישראלי ממיס אותן וגומר להן את הצורה. אלבום סולו הבכורה של הגברת קראוס אמנם שטוף שמש, אבל גם בלי השם הכביכול יוקרתי שלו - "בוטיק" - עדיין נודף ממנו ריח של דיוטי-פרי או לפחות של משב רוח אירופאית קרירה בתוך הקדחת הלבנטינית של חום יולי אוגוסט. האלבום, שאוצר כעשור של פעילות יצירתית ענפה, שנפרמה מחבלי לידה, מציג יצירה שלמה ומושקעת, מדויקת וברורה בת 11 קטעים נימוחים באוזן.

אם נתחיל מהשיר הקדום ביותר, כלומר, מסוף האלבום, נלך 11 שנה אחורה, כשכתבה קראוס את השיר "שן שן", הנועל את בוטיק בבלדת שיר ערש מינימליסטית. הקטע היחיד בדיסק בעברית - והיחיד שמביע אהבה של אם לתינוק, להבדיל מאהבה של אישה לגבר המופגנת בשאר השירים - ומדבר על אלפי מלאכים שמאירים את דרכו של הפעוט ועל "שירת הפיות, מגיעה לברך אותך כמו כל לילה, זה יקרה הלילה / אהובי הקטן".

קראוס (33), ספק אישה רומנטית ופלרטטנית המוכיחה באלבום הבכורה שלה בשלות ובגרות מוזיקלית, וספק ילדה בעלת קול פעמוני מתיילד. השטיק העיבודי הזה שמביא ליצירת מתח ודרמטיות במהלך ההאזנה לאלבום, הוא גם התחכום שלו: המתיקות הסקסית האצילית שניגרת מבוטיק, עושה חשק עם תום האזנתו לעצום עיניים, ללקק שפתיים ולבלוע רוק. לקחת נשימה גדולה ולהיאנח בקול. להיכנס להרפיה ולדמיין את התחושות הבוקעות מאהבה מחבקת ומנחמת, כמו הכמיהה לריחו ולטעמו של מושא האהבה, וכמו בקטע המהודר הפותח את האלבום, How Sweet. מסוג השירים שיהוו פסקול ראוי לסצנה שבו אליסה עומדת בפתח הדלת שמובילה לארץ הפלאות. לא בכדי, היא מודה לאהובה בקטע הזה על גן העדן שלהם כשהם ביחד. ככל שנכנסים לנבכי האלבום נפערת דרך שנעה בין יערות-עד מלוחלחים המפיצים ריחות של אחרי הגשם, לפסגות מושלגות ושדות של פרחים שנושקים לקו האופק, עד שיט לילי מרגיע ובסופו, קני הסוף על גדות הנחל רוחשים צלילים מלטפים ומרפאים.




הבוטיק של יעל - קצת כמו "הבית של יעל", ספר הילדים המוכר, על הילדה שעברה להתגורר בארגז שמצאה, רק כי חיפשה לה מקום משלה -  הוא צוהר לעולמה הפנימי. עולם מוזיקלי מגוון וגדוש בסגנונות שמתערבלים אחד עם השני ונכנסים זה לטריטוריה של זה, אבל בסדר מופתי, וביופי הרמוני שאין שני לו: אינדי רוק קברטי שמתלבש על מקצבים אתניים-מזרחיים, מוזיקה יהודית, דרים פופ אקסטאטי, וקלאסיקה אלטרנטיבית ופוסט-מודרניסטית. קחו למשל את אחד הקטעים החזקים באלבום, הנוטף ממקוריות, Boo, שיצא גם כסינגל הרשמי הראשון. בינינו, זאת לא תהיה הפתעה אם לקראוס יש על המדף כמה אלבומים של אמליאנה טוריני שהיא מקשיבה להם מידי פעם. עד מחציתו הראשונה של השיר קראוס מלווה בפסנתר בלבד. עם השריקה למחצית השנייה, בנקודת הרתיחה, מצטרפת כל האורקסטרה לקרקס שלם שמתחולל שם.

אפרופו תזמורת, בשביל כל השפע המוזיקלי הזה, קראוס פתחה לעצמה פילהרמונית או את סימפונט-רעננה כאשר בחרה כמה נגני ליווי בודדים וביניהם; עוזי פיינרמן (בנג'ו וגיטרה), יעל שפירא (צ'לו), גליה חי (ויולה), אבנר קלמר (כינור), דניאל קורן (הפקה מוזיקלית, פסנתר, אקורדיון וקסילופון), יוני סילבר (בס קלרינט), ליאור רון (חצוצרה) ודוד סגל (קונטרה-בס). ב- Sin City קראוס חושפת גם צד אפל - כולם יודעים שבארץ הפלאות קיימות גם סמטאות אפלוליות. המעברים האקספרמנטליים בשיר עשויים מרוק שנאנק מפסיכדליה. קראוס מוציאה כאן הרבה זעם, ולשם כך נעזרת, בין היתר, בגיטרה של גיל לואיס להאבקות עם עיר החטאים. Flirt מזמין אותך לריקוד טנגו, וב- Gourmet השיר השישי שמשיב את הרעיון של הקטע הפותח:  "Delicious indeed you are to me", וכאן אתם כבר תרקדו צמוד-צמוד בחלק העליון, באזור הלב, האחריות עלי.




כמו בתחילתו של קשר רומנטי; הגישושים הראשונים, ההכרות וההתאהבות נפרשים לאורך תהליך איטי. כך גם רוב השירים באלבום מתחילים במעין מינימליזם תמים, כמעט בידיעה ברורה ששום דבר לא הולך לצאת מזה. All Around  למשל, נפתח כשקולה של קראוס מתחזק מקצב אקורדיון ונגינת פיציקטו על קונטרה-בס. אחר כך באים התופים, והטמבורין, הויולה והחצוצרה, וההתאהבות אמנם אינה בבת-אחת, אבל היא בטוחה. היה שווה לחכות 11 שנים.

כתבה זו התפרסמה באתר עכבר העיר

תגובות

  • את צריכה לקבל הנחה לכל החיים בבוטיק של יעל

    ביקורת מעולה וכתיבה מקסימה כרגיל :)

    אופיר בלוז, 05-08-2010 20:21

  • נהניתי

    לקרוא אותך!

    חן פ., 06-08-2010 23:30