אלבומים

Bonaparte – My Horse Likes You - 2010

סוס רומני? מצביא צרפתי? אלקטרו בלקני? או אולי הכל ביחד?

מאת אופיר בלום. 01-10-2011
Bonaparte – My Horse Likes You -  2010

טעם מוזיקלי הוא דבר דינאמי ותלוי במקום הנכון, הזמן הנכון ובאדם הנכון. גם אם אתם מגדירים את עצמכם כבעלי טעם מוזיקלי מגוון רוב הסיכויים שבנקודת זמן כזו או אחרת תשמעו סגנונות מסוימים יותר מסגנונות אחרים, או שסגנונות אחדים ידברו אלכם יותר מסגנונות אחרים. במשך המון זמן, שזה הגיע למוזיקה אלקטרונית הנטייה שלי הייתה לדרג אותה נמוך ביחס לדברים אחרים שאני שומע. רצה הגורל ושינויים בהרגלי השמיעה שלי הובילו אותי לשמוע לא מעט דברים אלקטרונים השנה. אלבומם השני של בונאפרטה היה אחד הראשונים וזה שגרם לי להגיד בפה מלא - הבא בתור הוא סוס.

לסוס הזה אין הרבה מעבר לשם, ההרכב מאוד מסתורי בכל הנוגע למידע אינפורמטיבי לגביו, או פשוט לא לוקח את כל עניין המידע היבש ברצינות. עמוד המייספיס שלהם מספק כמה דוגמאות מובהקות לכך: הסגנון המוזיקלי המוצהר שלהם הוא "ט'ראש, ויזואלי, מוזיקה יפנית קלאסית". רוצים לדעת מאיפה הם? ובכן, המייספייס אומר בעניין ש"זה סוד, הומלס, אירופה, העולם, סט. הלנה". האתר הרשמי שלהם גם לא מספק תשובות בעניין וכותב שהם נשמעים כאילו הם ממקסיקו או צרפת, אבל הם בעצם ממקום אחר לגמרי. בהרבה מובנים אני מעדיף את זה ככה. אינפורמטיבי זה נחמד, אבל לא רלוונטי בסופו של דבר, לא בעידן של היום, ואולי זה חלק מהאג'נדה המחתרתית שיש לבונאפרטה להציע.

מבחינה ליריקאלית יהיה יותר טוב להגדיר את האלבום (אם אני חייב) כאלקטרו פאנק. הטקסטים הם כולם בעלי חתרנות כזו או אחרת וכתובים בשנינות והומור מעולים, כאשרBoycott Everything  הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך לדעתי. אולי זאת הסיבה שהתאהבתי כל כך באלבום הזה. מוזיקה אלקטרונית לבדה לא מספיקה בשבילי, אבל שמוסיפים לה ערך ליריקאלי אז פתאום הכל מקבל משמעות והיגיון, אתה לא אוהב רק כי זה הצליל הסינטטי נשמע טוב באוזן.

אם לגמרי להיות כנה, זוהי אינה מהפכת אלקטרו מלאה. שכן, זה יהיה עוול אם אני אגיד ש-My Horse Likes You הוא אלבום אלקטרו במלוא מובן המילה. אמת, רצועות כמו Computer In Love הן קלאסיות לז'אנר ונשמעות על פניו כקלות להאזנה, גם אם לא ממש מאתגרות. אבל האלבום כולו זולג להרבה מקומות אחרים שבניהם ובין אלקטרו לעיתים, אין דבר. כיאה לאמנים המגוונים שהם לוקחים, בונאפרטה מקצבים משלל הקשת המוזיקלית ומחברים אותם עם ביטים אלקטרונים. Technologiya למשל היא רצועה אלקטרונית לכל דבר אבל המקצב עליה היא רצה, בכלל בלקנית (הסולן אף שר את מחצית השיר ברומנית).

זאת ועוד, האלבום כולל רצועות שבדיעבד נראות לא קשורות בעליל לשאר האלבום, קטע הפתיחה האינסטרומנטאלי שלו הוא יותר אמביינט מכל דבר אחר, אחת הרצועות החביבות עלי, Rave Rave Rave נמצאת באמצע האלבום וזורקת אותו לכיוון של ג'אז וסווינג בכלל. נראה שעם כל רצועה שבה אתה חושב שאתה הבנת היכן הלהקה עומדת לפנות שמאלה, הנ"ל חותכים ימינה בלי שתבין מאיפה זה בא. יש כאלה שקורים לסגנון מוזיקלי כזה אקספרימנטלי, אבל אני לא אוהב את ההגדרה, בשבילי זה פשוט מגוון ומפתיע, וזה כנראה מה שמשך אותי לאלבום הזה מלכתחילה.

תגובות

  • some info

    they are from berlin, and one of them (uri on the keybords) is israeli!!!

    noam, 13-11-2010 16:46