אלבומים

Woods - At Echo Lake - 2010

עטוף עלים ירוקים, על גדות אגם כחול. אלבום קטן ואינטימי שהוא בעצם גדול

מאת עדי הררי. 09-07-2010

תגיות: פסיכדליה, ג'רמי ארל, כריסטיאן דה-רויק, לו-פיי, גיטרה אקוסטית, מינימאלי, מלודי, סארפ

Woods - At Echo Lake - 2010

Woods הם שני חברים, ג'רמי ארל וכריסטיאן דה-רויק, דו-או לו-פיי אמריקאי וגם נגזרת מלהקת Meneguar הברוקלינאית. בשונה מדו-או'ס אחרים שאני מהללת ללא הפסקה, הצמד הזה לא עושה בלוז כבד, חורק שיניים, טבול בקול באס או קול צווחני. האמת שהם בדיוק ההפך הגמור: שני בחורים, שתי גיטרות אקוסטיות וטייפ ארבעה ערוצים אחד, רוב הסיכויים שבור. Woods הם דו-או "קטן", לו-פיי קיצוני שמצדיק את המינימאליות של ההרכב והמינימאליות של הכלים: What you see is what you get

היכרותנו הראשונה הייתה לפני תקופה לא קצרה: בצעירותה של פינת ליטוף, בהאזנה אקראית לתוכנית קפאין של אביעד טובי. אותו שיר קצרצר, שנוגן ביום שבת חם אחרי הצהריים, רדף אותי במשך שבועות. וזהו בדיוק המאפיין העיקרי של המוזיקה שלהם - מרדף ללא מוצא ביער. קולות של חרקים, גלמים, פיות, מפלצות וחיות טורפות פצועות שלא מפסיק להדהד בראש. המילים, לרוב עוסקות בנופים, אגמים וטבע ורק עוזרים להשלים את המראה והאווירה הזו בראש.

אלבומם הראשון, How to Survive In/In the Woods יצא במהדורה של דאבל-קאסט. השנה הייתה 2005. בשנת 2007, הם הוציאו אותו גם על דיסק. מאז היו להם עוד שני אלבומים שהמשיכו את אותו קו מינימאלי, כאשר בכל פעם נשמע שהם מקלפים עוד קליפה ועוד שכבה. עוד טיפה גיטרה כאן, אולי טיפה חשמל, חתול מיילל ברקע, קולות של כלי מטבח ועוד. מה שמצליח לעשות רעש - נכנס.

At Echo Lake הוא אלבומם הרביעי והטרי. At Echo Lake הוא גם שם של רצועה מתוך אלבומם השלישי, אבל אני עדיין לא מצאתי קשר ישיר בניהם. אבל יותר מכל, At Echo Lake הוא הפתעה נעימה, אפילו נעימה מאוד. הקול הגבוה הצייצני נשאר, אבל הגיטרות האקוסטיות הקשות והלא קומנקטיביות מתחלפות בשילוב מלודי של חשמל ואקוסטי. הרמוניה מושלמת שהופכת את המרדף המפחיד והחשוך בלילה לטיול זריחה, אפוף עלים ירוקים, נפרד מירח מתחבא ומקבל שמש חייכנית. אלמנטים של סארפ ופסיכדליה גורמים להם להישמע מעט ביץ' בויז, מעט גרייטפול דד. אך במקום לאמץ אלמנטים קבועים ורגילים, הם מצליחים לשלב את אותה מוזיקה מוכרת וידועה בטוויסט ובגוון המיוחד שלהם. המוזיקה המלודית משולבת עם כלי המטבח, עם מחשב שמוציא צפצופים, עם סיטאר  - הכל בחבילה אחת.

אחד הדברים שהכי מעניין ומסקרן אותי במוזיקה זה לראות להקה מתפתחת. לראות אותם מנסים, מאתגרים, בודקים. Woods  הם בדיוק כאלה, לא נחים לרגע. בתוך קווי מתאר ברורים מאפיינים, בכל אלבום הם נשמעים טיפה שונה. זה מרגש.

זאת דוגמית מהאלבום:

ובא לי עוד אחד. זה נקרא Bone Tapper וזה מתוך אלבומם השני At The Rear House. שימו לב להבדלים: 

תגובות