אלבומים

Henri Mancini - Breakfast at Tiffany's - 1961

הרבה רומנטיקה ונאיביות חולמנית ששייכים לשם, לזמן ההוא

מאת לירון זנגי. 18-08-2010

תגיות: ג'אז, Henri Mancini, הפנתר הורוד, שנות ה-60, רומנטי, Breakfast at Tiffany's

Henri Mancini - Breakfast at Tiffany's - 1961

מנצ'יני, מפיק ומעבד שהלחין וכתב מוזיקה בעיקר לסרטים, המוכר מכולם הוא הפסקול לסרט "הפנתר הורוד". את עיקר יצירותיו הרכיב בשנות ה- 60, בסגנון ג'אז (הקל לעיכול). קטעים קצרים, מעט שירה, הרבה רומנטיקה ונאיביות חולמנית.

בז'אנר פסי-הקול יש הרבה מתיקות וכינורות דביקים, אך משום מה אצלו זה עובד. כשהקשבתי לאלבום בפעמים הראשונות היה לי מעין חיוך מצחיק של "איזו תמימות עתיקה..", אבל לא יכולתי להתעלם מהעובדה שהיום כבר לא כותבים כך. זה שייך לשם. לזמן ההוא. זה שייך לסרטים המצוירים שהייתי רואה בגיל 5, ובהחלט יש שם קסם ומשהו שמרגש.  אני ממליץ עליו משום שהוא מכניס אותך לאווירה מאוד ייחודית ורומנטית.  

אתה בתוך הסרט, וכשהאלבום נגמר, חוזרים למציאות.

תגובות

  • קח בחשבון שלא כל פס קול הוא דביק

    למעשה, קח את פסי הקול בסרטיו של אחי קוונטין. אין שם יותר מדי התחשבות ברכים בנפשם ומעבר לכך, רובם סדיסטיים עד מעוררי חלחלה.. אבל הם משהו בן זונה, אה?

    קווין טרנטינו- האח הלא יוצלח של..., 21-08-2010 18:01