אלבומים

Camper Van Beethoven - Our Beloved Revolutionary Sweetheart - 1988

אגדת רוק אמריקאית, שתגרום לכם להבין שלפעמים שווה לתת יותר ממבט חטוף אחורה

מאת טל מסר. 02-07-2010
Camper Van Beethoven - Our Beloved Revolutionary Sweetheart - 1988

אנחנו מן דור הפוך שכזה. כמי שנולדו לאחר קץ כל המהפכות המוזיקליות הגדולות, הידע שלנו על מוזיקת העבר בדרך כלל נולד מתוך השוואה להוויה המוסיקלית העכשווית. כך, שמענו נירוונה לפני שטעמנו מהפיקסיס, נחשפנו אל משינה עוד לפני שידענו על קיומם של הספיישילס והכרנו את מטאליקה הרבה לפני שידענו בכלל מי אלו איירון מיידן. יכול להיות שאני טועה, אבל אני רק יכול להניח שרובנו לא נולדו עם אוזניות על הראש שניגנו את "להקת הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" והתחילו לרוץ משם באופן כרונולוגי (בהנחת פשרה שזוהי ההתחלה).

כי מה לעשות, תשוקה וכרונולוגיה פשוט לא הולכות ביחד ויש כך כל הרבה מוזיקה חדשה להספיק, שנראה לפעמים מיותר לצלול אל חיקו של העבר המאיים והאינסופי. וכשאני מדבר על עבר אין צורך להרחיק עד לודווינג ואן בטהובן, מספיק לשמוע את קמפר ואן בטהובן כדי להבין ששווה לפעמים לתת מבט לאחור כדי לגלות אוצרות בלומים שמפאת כורח התקופה או בגלל פערי התרבות דאז, מעולם לא הגיעו בזמן אמת לאוזן הישראלית.

לא הרבה פעמים בחיים אתה נתקל בהרכב מוזיקלי ששומט תחת רגליך את כל מה שחשבת וידעת עד כה ומעמיד אותו באור חדש לגמרי. זה מה ש-CVB עשו לי. לפתע נתגלו בפניי שורשיו של הרוק האלטרנטיבי במערב ארצות הברית ושל תרבות הלייד-בק הקליפורנית שנתלוותה אליו. מילות השירים המתוחכמות פרי עטו של מנהיג הלהקה דייויד לאורי, מציגות למאזין את דמות הקאובוי הליברל והציניקן, בן לתרבות הקולג' של איזור ברקלי-קליפורניה. שילוב של סקא, אסיד רוק וקאנטרי מלווה בכינור הוא תמצית הווייתה של הלהקה שבמהותה מייצגת את התשובה האמריקאית (והפחות בכיינית) לקיור הבריטים. נדמה שללאורי עצמו יש סוג של כישרון מיוחד להקמת להקות לא מוערכות מספיק. לאחר התפרקותה של CVB הוא ייסד את Cracker, פנינת גראנג' מתוקה שלא קיבלה אף היא את הכבוד המגיע לה ובהחלט שווה גם עיון רטרוספקטיבי מצדכם.

אלבומם השלישי הוקלט לפני 22 שנה כמניפסט אהבה לכבודה של אהובתם המהפכנית ומתוקת הלב, אשר מתבררת לקראת סוף האלבום כבחורה בשם טניה. הסיפור מאחורי שם האלבום מתקשר לפרשת חטיפתה של פטרישה הרסט, נכדתו של אייל העיתונות רנדולף הרסט מביתה שבברקלי, בפברואר 1974. בת העשירים נחטפה על ידי קבוצת שמאל רדיקאלית ואלימה בשם SLA (צבא השחרור הסימביוזי). במהלך השבי היא לקתה בתסמונת שטוקהולם, שינתה את שמה לטניה והצטרפה אל שורות חוטפיה למסעות שוד חמושים ועקובים מדם ברחבי ארה"ב. חברי הארגון אשר העריצו את עוז רוחה של חברתם החדשה, העניקו לה את הכינוי Our Beloved Revolutionary Sweetheart. באלבום, שיר האהבה לטניה מושר בגאונות סרקסטית מנקודת מבטם של מתבגרים מפונקים ומשועממים, אשר רואים בשבירת המוסכמות של הרסט מודל לחיקוי. רוח הנעורים בסגנון שנות ה-80 המתפרצת מתוך האלבום גורמת לך להרגיש בתום ההאזנה ממש כאילו כרגע יצאת מתוך הסרט "מועדון ארוחת הבוקר".

את CVB יצא לי להכיר רק לפני מספר חודשים, ואחרי ששמעתי את האלבום המעולה הזה לא האמנתי איך קרה שלא הכרתי אותם קודם. כבר מתוך האזנה ראשונית היה לי ברור שעומדת בפניי יצירה על זמנית נפלאה שמשום מה אף אחד (לפחות בסביבתי) לא נחשף אליה. לכן היה לי חשוב לקדם אותה מעל במה זו, בתקווה שתיהנו מהמסע בזמן אל עבר שנות ה-80. 

תגובות

  • בשביל זה, אני אתן הרבה יותר מ מבט חטוף

    הרי זה אותו דיויד לאורי שהפיק לספארקלהורס את האלבום הכי טוב שלו. אז זה חייב להיות מעולה, אבל גם הקשבתי לאלבום והוא באמת מעולה.

    מיצי, 04-07-2010 15:31