אלבומים

Belle & Sebastian - The BBC Sessions - 2008

סופ"ש בניחוח פרימוורה עם טעימה קטנה מעשרות הלהקות המעולות שמופיעות בפסטיבל. כל מה שצריך זה קצת קרני שמש, מרפסת ואלבום כפול של בל אנד סבסטיאן

מאת עדי הררי. 07-07-2010

תגיות: Belle & Sebastian, 2008, The BBC Sessions

 Belle & Sebastian - The BBC Sessions - 2008

במשך חמש שנים הקליטו בל אנד סבסטיאן (Belle and Sebastian) באולפני ה- BBC גרסאות שונות לשירים שלהם, חלקם טרם יציאתם וחלקם אחרי. בשנת 2008 הם צירפו לאותן הקלטות דיסק הופעה חיה משנת 2001 בבלפסט, אירלנד ושיחררו את הכול כאלבום כפול.

אני, לעומת זאת, הכרתי את בל אנד סבסטיאן רק בשנת 2009 וגם זה בטעות. בכל פעם שהיה חסר לי איזה שיר בתוכנית הלילה, הם תמיד היו האופציה הנעימה לסגור איתה. הייתי שולפת שיר באקראיות ונותנת קרדיט שלא יורד לפרטים כמו אלבומים, שנים, נגנים ושאר תופינים. אך הסיבה למסיבה, בשם תלושים לחג הפסח, נחתו עלי בתקופת החגים ואפשרו לי לרכוש הארדיסק נייד בגודל של טרה. מהר מאוד התחלתי לשאוב ים של דיסקים (ועוד אוקיינוס של שטויות אחרות) מחבריי לתחנה וכך התגלגל אלי האלבום הכפול הזה.

 

 

לא הרבה אחר כך, באחר צהריים שמשי בתחילת אפריל, ישבתי על הספה במרפסת, והפעלתי את מנגנוני ההדחקה החריפים ביותר שלי על מנת לא להתמודד עם כמות העבודה שמצפה לי בחדר. היה משהו באותו אחר הצהריים, או באותה מרפסת, צבועים בשמים כחולים ושמש שקרנית שנותנים לתל אביב רקע של גוונים אדומים חיוורים. זיכרונות מאותם שירים אחרונים רנדומאליים עלו לי והיד, כמעט באוטומט, נשלחה להארדיסק הנייד. הצלילים המבוישים של הפופ העדין אפפו את הבית באותו שלב ונתנו לי הרגשה, באותו אחר צהריים אמצע-שבועי קדחתני, של "הנה, אפשר להירגע, עוד יום-יומיים סופ"ש". ואני, חצי בעיתון, חצי בנוף, חיוך ענק נמרח לי באמצע הפרצוף.

איזו עדינות. בדיעבד למדתי שמרבית השירים בהופעה קיבלו ביצוע שמח יותר, ספוגים לגמרי בחוויה של ההופעה חיה. גרסאות הכיסוי (Here comes The Sun, I'm Waiting for the Man ו - The Boys are Back in Town של וולוט אנדרגראונד, ג'ורג' האריסון ו - Thin Lizzy בהתאמה) נבחרו בקפידה וטופלו בחן, שלטעמי כמעט תמיד חסר בביצוע יצירה של מישהו אחר. מנגד, האלבום של ההקלטות הגנוזות כביכול משקף ביצועיים מינימלים, לפעמים מעט בוסריים. כשאלבום מרעיף עליך כל כך הרבה עושר, אתה לוקח איתך משהו ממנו לאיזושהי תקופה.

יש משהו מאוד יפה בללמוד לאהוב הרכב דרך אלבום הופעה חיה והקלטות גנוזות. סוג של התאהבות בחומרים אחרים, לעיתים יותר גולמיים, פחות מחושבים ומשויפים. מסיבה כזו או אחרת, חלק מהחומרים הללו נשארו על המדף שנים, מחכים לרגע שבו ירגישו ליוצריהם נכונים. יש בזה משהו שובה לב, כמו לאהוב בובה לא מושלמת, חסרת עין או רגל או אפילו בחורה עם כפכפים לא מאופרת. 

 וכדי להבין לגמרי את התמונה של אחר צהריים השימשי הזה:

 

 

תגובות

  • They bring tears to my eyes

    and so you do בחירה נהדרת

    שרהג'ונס, 07-06-2010 20:32

  • כתבת ככך יפה,

    גברת פינת ליטוף לבל וסבסטיאן באמת יש כוח פיוטי על היומיומיות.. גם בדיוידי שלהם fans only, כל מה שנאמר וכל תצלומי הסטילס והעריכה.. הכל כל כך נגה כמו שרק הם יודעים גורם לך לרצות רק להרכיב פזלים כל היום.. :)

    talik, 10-06-2010 15:43