אלבומים

Erykah Badu - New Amerykah Part Two-Return Of The Ankh - 2010

אריקה באדו חזרה אלינו. חזרה לרגש, חזרה לייצר וליצור מהצד הימני במוח שלה. אולי בעצם מעולם לא עזבה

מאת גלית גרינר . 19-05-2010
Erykah Badu - New Amerykah Part Two-Return Of The Ankh - 2010

האלבום New Amerykah Part Two ממשיך את החלק הראשון New Amerykah Part One (4th World War) כאשר שניהם הוקלטו יחד, כשלם אחד, שיש בו צד ימני וצד שמאלי. החלק הראשון שיצא ב- 2008, פונה אלינו מהאזור השמאלי שבמוחה של אריקה, החלק האנליטי, שמתבונן בעולם וחושב עליו מעיניים סוציולוגיות- פוליטיות כפי שהיא מעידה בראיונות. מלחמת עולם רביעית מבחינתה היא מלחמה בה כל האנשים, מבלי להתחלק לקבוצות, יילחמו למען מה שאינו צודק, כי כולנו תחת אותו סוג של כוח. אריקה אופטימית ומוסיפה כי אנחנו חזקים יותר משאנחנו חושבים ושהיא תמיד חושבת שיהיה טוב יותר. אם רק נרצה, קיים משהו טוב יותר בשבילנו והיא מאחלת לכולם ללמוד מהר מהטעויות שלהם ולהמשיך הלאה מהר ככל שאפשר. ככה לדעתה נוכל לזוז יחד.

את שני החלקים הקליטה באדו אל הלפטופ שלה, כאשר היא מתייחסת לאמריקה החדשה כאל יציאה מ- writers block. היא עברה עם עצמה שינוי באופן שבו היא מתבוננת על המציאות, Paradigm Shift, התפוצצה לה פרדיגמה והכל יצא, המעיים והלב.

הקטע השני באלבום, Window Seat, לדעתי נכתב אלינו, למאזינים. כששמעתי אותו בהתחלה, פירשתי אותו כשיר המיועד לבן זוג, לגרום לו להתגעגע. אחרי שקראתי על כתיבת האלבום התחושה שלי היתה, שרצתה שאנחנו נתגעגע. היא חושפת את הרגשות שלה במילות השיר ומספרת שהיא צריכה שאנחנו נרצה אותה, נתגעגע אליה, ניתן לה תשומת לב. שנשאר לצידה ולא נעזוב. צריכה שמישהו ימחא כפיים, ייתן לה כיוון, שמישהו יגיד 'חזרי בייבי, חזרי' ואכן זה קרה. התגעגענו אליה, חיכינו לה, שמענו אותה והשמענו אותה והיא באה. החלק השני תוזמן בדיוק בשלב שאנחנו כבר לא יכולים יותר ורוצים עוד באדו.

כששמעתי את החלק הראשון, לפני ההופעה האדירה שהיא נתנה בארץ, לא אהבתי אותו והוא היה לי קשה מדי לעיכול. היום, שנתיים קדימה, אני מבינה שאריקה עברה שינוי פנימי אדיר. אני מבינה שהיא פשוט שיתפה אותנו בצורה שקופה בתהליך המלא שהיא עברה. אני מבינה שכדי לזכך את ההיגיון על העולם לרגש נקי ועמוק על העולם, כמו מה שאנחנו מקבלים בחלק השני, צריך להוציא את החספוס החוצה. ברור לי שהשלם הזה New Amerika מהווה את האמירה שלה על העולם ושהסדר של הדברים היה נכון וטבעי לה. אני מודה לה על הכנות. אריקה מספרת, שכשהיא כותבת היא לא מנסה לשלוט במה שיוצא גם אם יש משהו שהיא לא רוצה להגיד לאנשים או לא רוצה שידעו. זה בסוף יוצא כי זה חייב לצאת, כי המוסיקה בשבילה היא תראפיה. זו הדרך שבה היא נושמת, גודלת, מתפתחת.

האלבום השני הוא החלק שמרגיש את המוסיקה מצוין. הוא רגיש, נעים ולא מוותר על המסרים החזקים. השירים ערוכים בצורה מצוינת ונכון לשמוע אותו כמקשה אחת. הנגנים האדירים שלה עושים עבודה מהודקת יותר ויותר מאלבום לאלבום והיא הפכה להיות מדויקת ועגולה בצורה בלתי רגילה. היא משתבחת עם השנים ולא פוסחת על שלבים. היא מאפשרת לעצמה לחדד את היכולות שלה יותר ויותר בזמן הקלטה ותוך כדי הופעה, או במילותיה: "Performing is like creating a moment and recording is like perfecting a moment" .

תגובות

  • חזרת בייבי, חזרת

    פרג'י, 21-05-2010 15:24

  • חזרה ובגדול י'עופר יקר

    גלית, 22-05-2010 21:01