אלבומים

Dropkick Murphys - Sing Loud Sing Proud - 2001

כששירי שתיה אירים פוגשים סטריט פאנק אמריקאי

מאת אשי אטלס. 02-06-2010
Dropkick Murphys - Sing Loud Sing Proud - 2001

בשביל מה בעצם אנחנו מקשיבים למוסיקה? יש כאלה שיגידו שזה כדי להתפרק, כדי להתנתק, כדי להנות, כדי לרקוד, כדי למחות או כדי למרוד. כל אחד והסיבה שלו. אבל על דבר אחד כולם יסכימו, כשהמוסיקה טובה באמת אי אפשר לשלוט על הגוף, הוא פשוט מתחיל לזוז לבד וכל אחד מוצא את עצמו מלווה את השיר בקולי קולות.

כאן בעצם טמונה המומחיות הכי גדולה של Dropkick Murphys. להקה שהתחילה את דרכה כלהקת סטריט פאנק מבוסטון עם טוויסט אירי, עם הזמן הפכה ללהקה אירית עם טוויסט של סטריט פאנק (הגאווה של בוסטון נשארה). מבין ששת אלבומי האולפן של הלהקה, מאוד קשה לבחור אחד היוצא דופן באיכות שלו בהשוואה לאחרים, במיוחד לאור העובדה שהלהקה עברה אבולוציה רצינית מבחינה מוסיקלית עם השנים. כך שהצד הפאנקיסטי שבי יעדיף את שני האלבומים הראשונים והצד הפחות קשוח ויותר מלודי שבי יעדיף דווקא את האלבומים האחרונים. בגלל ההפרדה התהומית הזו אני חושב שהאלבום הכי טוב נמצא במקום טוב באמצע, בתפר של הטרנספורמציה. אני כמובן מדבר על Sing Loud Sing Proud המעולה.

האלבום משלב בתוכו אלמנטים של סטריט פאנק אגרסיבי יחד עם נעימות איריות מסורתיות, הכוללות צלילים של חמת חלילים, אקורדיון, בנג'ו ועוד כלי נגינה שאף אחד לא רגיל לשמוע בפאנק שלו, אבל וואלה זה עובד. נוסיף את כל זה לעובדה ש-Dropkick ידועים בתור מלכי ה-sing-alongs. שירים שאי אפשר רק להקשיב להם, אלא מרגישים צורך להצטרף לשירה (כמיטב מסורת שירי השתיה האירים). קיבלנו תמהיל מהנה במיוחד של מוסיקה, שכל חובב רוק יוכל להנות ממנו עם טרקים מצויינים כמו The Gauntlet, The Spicy McHaggis Jig והקאבר המגניב לשיר השתיה האירי הידוע  The Wild Rover.

ועוד מילה אחת קטנה למי שמכיר אבל לא היה, או למי שניסה לראשונה והתמכר. אם אתם מוצאים את עצמכם באירופה או בארה"ב ובמקרה יש הופעה של Dropkick Murphys באזור, תוציאו את הארנקים (אל תדאגו זה בדרך כלל לא כזה יקר), תפנו את הערב ותלכו להופעה. בתור אחד שכבר ראה אותם במספר פעמים - מדובר בחוויה שלא תשכחו כל כך מהר.

תגובות