אלבומים

Black Rebel Motorcycle Club - Beat The Devil's Tattoo - 2010

חגיגת גאראז' אולד-סוקל עם נגיעה של בלדת רוק והבלחות קאנטרי-פולק ובלוז

מאת עמי פרידמן. 13-04-2010
Black Rebel Motorcycle Club - Beat The Devil's Tattoo - 2010

 

בלאק רבל מוטרוסייקל קלאב מוציאים אלבום חדש והעולם שותק. אם זה היה קורה לפני עשור, כשהשלישייה מסן פרנסיסקו היוותה חלק מרכזי וחשוב בתחיית המתים של רוק הגיטרות, הייתם שומעים על זה בכל מקום. תריצו קדימה תשע שנים ושישה אלבומים ותתפלאו לראות שלמרות ש-B.R.M.C עדיין צורחים, בועטים ומנגנים חזק  -רמת הציפיות מאלבום חדש שלהם קצת יותר גבוהה מתקליט של גילי וגלית- לא ממש בשמיים. ולא שקשה להבין למה. הרכבי רוק מצופים להתפתח תמידית, להמשיך ולחקור את גבולות היצירה שלהם, לשנות פאזה, לשחק בסגנונות ואז לעשות פארסה ולחזור לעשות את מה שעשו הכי טוב כבר באלבום הראשון. ומה לעשות שבלאק רבל, הרכב שנוסד על טהרת הרוק'נרול התלת אקורדי, לא אוהבים להתרחק מבסיס האם יותר מידי.

"Beat The Devil's Tattoo" הוא אלבום ארוך, עמוס ורועש. מאוד רועש. עבור מי שכבר נשבה בקסמם, מדובר בחוויה מתווכת אלבומים, כזו שמציעה את המיטב מכל אלה שקדמו לה. Conscience Killer"" ו-"Aya" הם חגיגת גאראז' אולד -סקול שהיו יכולים באותה מידה להיטמן בין רצועות התקליט הראשון. "Bad Blood" היא בלדה אואזיסית מבוססת ריף שאפיינה את "Baby81" הלהיטי וההמנוני ו- "Sweet Feeling" ו-"River Styx" הם הבלחות קאנטרי-פולק ובלוז, מייצגות נאמנה את מצב הרוח של "Howl", אלבומם השלישי והאקוסטי יותר.

  

אם יש משהו ש-"Beat The Devil"  מסגיר הוא שלהקה כמו בלאק רבל פשוט מדגמנת את סך השפעותיה: "The Toll" הגוספלי מלווה במפוחית אה-לה דילן, "Long Way Down" נשמע כמו תוצר של האזנה ממושכת לאלבום הלבן של הביטלס. למעשה, קחו מיקסר, דחפו לתוכו את הסטונס, טי-רקס, ג'ימי הנדריקס וכמובן את אבותיהם הרוחניים - הג'יזס אנד מרי צ'יין, ותקבלו מיקס לא רע בכלל, אם אתם אוהבים את השייק שלכם בטעם של פעם.

  

BRMC אוהבים את היהלומים שלהם לא מלוטשים, וזה ניכר בהפקה המשוחררת, בצליל המגורד ובנטייה שלהם להישמע לייב גם כשהם תחובים עמוק באולפן.  מצד אחד מדובר באסטטיקה שהופכת את חווית האזנה לדורשת סבלנות וחיבה לשוגייזינג לא מבוקר. מצד שני- למה לא? אחרי ההופעה המחשמלת שהם נתנו אצלנו בבארבי לפני שנתיים,שעתיים משובחות שלא המון אנשים זכו לחוות, אפקט ההופעה החיה דווקא עובד לטובתם גם בסביבה סגורה הרמטית.

עשר שנים אחרי שהחלו את המסע שלהם בלאק רבל חמושים במתופפת חדשה ובחוסר מוטיבציה ניכר לכבוש את העולם. האלבום החדש לא מכיל קמצוץ יצירה מקורית אבל במקרה שלהם זה מובן ומתקבל.  האנשים שפעם תהו לאן נעלם הרוק'נרול שלהם, מתעקשים היום להשאיר אותו בחיים בצורתו הגולמית - פשוט, יפה, רועש ולא מתחכם. או כמו שהם שרים עכשיו בעצמם: " אין לנו הרבה משמעות, אבל מעולם לא הייתה לנו ממש ברירה."

תגובות

  • מאז

    Baby 81 הם במגמת ירידה וחבל, מזל שבארץ הם ניסרו כמו שצריך. פשוט מחוסר מוטיבציה עדיין לא האזנתי לחדש...טוב שהזכרת לי ולכולם.

    מוסטו, 14-04-2010 10:36