אלבומים

Slightly Stoopid - Chronchitis - 2007

מסיבת קוקטיילים אל תוך השקיעה

מאת טל מסר. 26-08-2010

תגיות: דאב, Pאנק, Slightly Stoopid, קייל מקדונלד, מיילס דוטי, סאבליים

Slightly Stoopid - Chronchitis - 2007

ישנה רצועת חוף טרופית איפשהו בין הימים: החול לבן, המים תכלת. אתה מתעורר לקולות דאב מרגיע עם נגיעות רוקסטדי מסיבתיות. כשתפקח את עינך תראה שם את כל החברים שלך מכל הזמנים לבושים חולצות פלנל לבנות. כולם מסתודדים/רוקדים, משיקים כוסות של משקאות בצבעים זרחניים (עם המטריות אייטיז המטופשות האלה מלמעלה). גם אמא ואבא שלך שם. והכלב שאהבת ונדרס לך בכתה ג' מתרוצץ בין כולם, מכשכש בזנב. הקצב הקריבי משרה עלייך אווירה של חופשה. הקולות הדקיקים שנשמעים ברקע נסרגים אט אט לכדי הרמוניה מושלמת. קצב הבאס הכבד מטשטש את הראייה. או שאולי בעצם את הטשטוש ניתן לייחס לריח הפקלולו הנישא באוויר?

 

כנראה שזה היה רק חלום, אבל מה שבטוח הוא שהפסקול שליווה אותו היה Chronchitis, היצירה הבוגרת והמשמעותית ביותר של Slightly Stoopid עד כה. קייל מקדונלד ומיילס דוטי, הצמד המקורי של הלהקה, חברו לארבעה מוזיקאים אחרים ושחררו אלבום מהוקצע, מדויק ורחוק ככל האפשר מסצנת הPאנק של סאן דייגו שממנה באו. עם ריפים בלתי נגמרים של מי יודע כמה גיטרות אקוסטיות ברקע, ביט כבד ודומיננטי ומבטא ג'יימיקני מזויף, הם אחראים לאחד האלבומים המעניינים שנראו בין להקות החוף המערבי, ממשיכות דרכה של סאבליים.

 

 

המסיבה מתחילה בקולות גיטרה רגועים עם Anywere I Go. לקראת אמצע האלבום העניינים מתחממים ומגיעים לשיאם עם Digital האלקטרוני משהו. האפטר מביא איתו צלילים מרגיעים עם Girl U So Fine ו Rwared For Me שגורמים לך להרגיש כאילו מעולם לא יצאת ממסיבה בהרגשה נקייה כל כך.

 

לסטופיד יש סאונד אנדמי שנובע משיתוף הפעולה בין שני החברים. הייחודיות באה ליידי ביטוי גם בהאזנה לאלבומיהם המצוינים האחרים  Closer to the Sun ו - Everything You Need, אולם הלהקה תמיד חטאה בטראק אחד או שניים ילדותיים או מהירים מדי. Chronchitis לעומתם, היא יצירה בלי רגע מיותר.  

תגובות