אלבומים

The Funkees - Now I'm A Man - 1977

אפרו מתרגשת בשני חלקים

מאת עדית אזולאי. 22-03-2010
The Funkees - Now I'm A Man - 1977

חלק א'

 

פרט קטן עלי: רוב הזמן אני לא מרגישה דחף להתעמק בקורות-חייהם של האנשים שעשו (או עושים) מוזיקה שמרגשת אותי. אני יכולה להקשיב לאלבום מסוים שוב ושוב ועדיין לא לדעת דבר וחצי דבר על האנשים שעשו אותו. מספיקה לי ההתרגשות. אבל לפני כמה ימים, כשנעניתי לבקשה לכתוב אלבום מומלץ, הבנתי שאם אני רוצה לכתוב על הפאנקיז אז כדאי שיהיו לי כמה פרטים קונקרטיים עליהם וגם אולי איזו אנקדוטה אחת או שתיים, בשביל העסיסיות, ולא רק תיאורים אבסטרקטיים של החוויות הפנים והחוץ גופיות שאני חווה עם המוזיקה שלהם. ואז, כשהתחלתי לחפש ברשת מידע על הפאנקיז האלה, הבנתי ב א מ ת על איזה אלבום נדיר נפלתי. וזה לא בגלל שהיה כתוב שהוא נדיר. זה בגלל שאי אפשר כמעט למצוא אינפורמציה על הפאנקיז באינטרנט. מגניב, לא?

מה שכן אפשר למצוא הם שני משפטים תמציתיים מאוד.

ב-Last.fm כתוב:

 

The Funkees were a rock band from the east of Nigeria. All members were veterans of the Biafran War. They recorded a number of singles in the 1970s for HMV and EMI Nigeria, before moving to "London to record their debut album "The Point Of No Return".

אבל אני חיפשתי את האלבום Now I'm A Man, ומצאתי משהו קצת סתום ב-Groove Collector :

 

Hard to find Nigerian funk LP recorded by the Funkees. Almost all the songs are solid afro funk tunes for their second LP, recorded in 1977.

אין לי מושג על איזה אלבום מ-77' הם מדברים כי Now I'm A Man יצא ב-77', אבל כמו שאפשר לראות, לא רק אני חושבת שזה אלבום נדיר.

סיכום חלק א':

  1. הפאנקיז הם מניגריה.

  2. החלק שכתוב בו Biafran War לא מתייחס לג'לו ביאפרה. הוא כן מתייחס למלחמת האזרחים בניגריה בסוף שנות השישים, שבעקבותיה קמה וכעבור שלוש שנים נפלה הרפובליקה של ביאפרה, אי שם בדרום מזרח ניגריה. אפשר להניח שהפאנקיז נלחמו בצד של ביאפרה, אבל בטוח אפשר להסיק - בעיקר לאור הרצועה השישית באלבום - שבנקודה מסוימת הם הבינו שעדיף לעשות אהבה מאשר מלחמה.

  3. אין פרטים קונקרטיים ואין אנקדוטות, עכשיו אפשר ליהנות מהמוזיקה.

  4. שווה לכם להכנס ל- Groove Collector, אפשר להקשיב שם לכל האלבום. ואם תמשיכו לחלק ב' גם תבינו למה זה כדאי.

 

חלק ב'

(או: החלק שלשמו התכנסנו)

אין כמו האלבומים האלה, שהשיר הראשון שלהם תופס אותך בצ'אקרת האגן ולא מרפה. לא משהו סוער במיוחד, משהו בכיוון הגרוב הרגוע, אבל אתה יודע שהשיר הזה עוד ימשיך להזיז את אזור החלציים שלך גם כשלא תשמע אותו בכלל.

אח, אין כמו האלבומים האלה.

Now I'm A Man הוא אלבום כזה והשיר באותו שם שפותח את האלבום נכנס לקטגוריה של "חוויה חוץ-גופית", ובאמת - כל מילה נוספת מיותרת.

Now I'm A Man הוא אלבום פאנק עם נגיעות אפרו-ביט על מצע של גרוב, ושום דבר בו לא נשמע ניגרי. זוכרים שכתבתי למעלה שאני לא נוטה לנבור בקורותיהם של יוצרי המוזיקה שאני אוהבת? אם לא הייתי כותבת את הרשימה הזאת עכשיו, הייתי ממשיכה להיות בטוחה שהפאנקיז הם בכלל מהארלם ושהם היו מקפיצים טקילה עם אייזיק הייז.

סיכום חלק ב':

  1. Now I'm A Man הוא אלבום ששווה להאזין לו.

  2. הוא גם יזיז לכם את הטוסיק.

  3. שימו לב לרצועה השישית שקוראת לשלום עולמי ומתכתבת עם סנטנה.

  4. שווה לכם להתאמץ ולחפש את האלבום המלא, שיש בו אחד-עשר קטעים, כי בגירסת האינטרנט יש רק שמונה קטעים, משום מה.

וזהו.

תגובות

  • http://rapidshare.com/files/247824299/funkees_-_1976_-_now_i_m_a_man_K.rar

    http://rapidshare.com/files/247824299/funkees_-_1976_-_now_i_m_a_man_K.rar , 23-03-2010 15:17