אלבומים

Blue - Joni Mitchell - 1971

לאחר מסע באירופה חוזרת מיטשל עם חומרים אוטוביוגרפיים שלוקחים את המאזין למסע אל עולמה הפנימי

מאת מורן אייזן. 07-03-2010
Blue -  Joni Mitchell - 1971

שנת 1971. שנתיים אחרי שניל ארמסטרונג עשה "צעד קטן לאדם - צעד גדול לאנושות" על הירח, תכניות חלל מתרקמות במירוץ מטורף של מלחמה קרה ובשוויץ ניתנת לראשונה זכות בחירה לנשים.  באותה שנה יוצא (במקרה או בהשפעה של כל אלו) אלבום שבהחלט תואם את רוח התקופה הזו בדימיוני.

I am on a lonely road and I am traveling

Traveling, traveling, traveling

Looking for something, what can it be

Oh I hate you some, I hate you some

I love you some

Oh I love you when I forget about me

אחרי הצלחה מסחררת של שלושת אלבומיה הראשונים, מחליטה מיטשל לצאת למסע באירופה. מהמסע באירופה חוזרת מיטשל עם חומרים אוטוביוגרפיים שלוקחים את המאזין לא רק לטיול במרחבים הגיאוגרפיים כי אם גם למסע אל עולמה הפנימי:

Just before our love got lost you said

I am as constant as a northern star

And I said, constantly in the darkness

Where's that at?

If you want me I'll be in the bar

מיטשל מצטיירת כאשה חזקה וקרייריסטית כשהיא בועטת במוסד הנישואין ואומרת שהיא לא מתביישת במסירת בתה לאימוץ, אך בד בבד נחשפת בחולשותיה הנשיות והאנושיות. 

 

בשיר הנושא של האלבום, כותבת מיטשל על הכתיבה שלה כצורך ממכר שממרק כל הזמן את הצער:  

Acid, booze, and ass

Needles, guns, and grass

Lots of laughs, lots of laughs

Everybody's saying that hell's the hippest way to go

Well I don't think so

But I'm gonna take a look around it though

Blue, I love you

פלא שהיא עורגת אל המרחבים? 

Oh I wish I had a river

I could skate away on

I wish I had a river so long

I would teach my feet to fly

גם אני עורגת איתה לבריחה מופלאה על גבי נהר קפוא אל מרחבים אינסופיים. אלא שבסופו של דבר אני נזכרת שבתקופות הקשות אנחנו לא בורחים מאנשים ומקומות, כי אם מעצמנו.

 

תגובות