אלבומים

Broken Bells - Broken Bells - 2010

פעמונים שבורים, צלילים שלמים

מאת רותם דויטשר. 24-02-2010
Broken Bells - Broken Bells - 2010

הרומן שלי בריאן ברטון התחיל לפני שנתיים בערך, כאשר Beck הכיר בינינו עם האלבום Modern Guilt שברטון הפיק עבורו. אך הפרק הזה ברומן מתחיל כאשר הוא שלח לי את הסינגל הראשון של ה - Broken Bells, שיתוף הפעולה האחרון שלו, לתיבת המייל שלי. חודשיים לפני שהאלבום יצא רשמית, קיבלתי באופן אישי את הסינגל הראשון - The High Road - ידעתי שזה הולך להיות עוד אלבום מצוין מבית היוצר של Danger Mouse.

 Danger Mouse (בריאן ברטון), מפיק-על שהופך כל אלבום שנוגע בו לזהב, רוצה לעשות את זה טיפה אחרת. להפיק אלבום כבר לא ממצה את זה עבורו וכך "שיתופי פעולה" הופכים להיות סוג של שם שני, (בעצם שלישי) שלו. האחרון והמופתי עם Dark Night of The Soul ,Sprklehorse, פתח את הדרך לשורה ארוכה של שיתופי פעולה, אך למעשה Broken Bells, שיתוף הפעולה של ברטון עם James Mercer מלהקת ה - Shins, קודם ל - Dark Night.

השניים נפגשו בפסטיבל מוזיקה בדנמרק ב-2004 בו הופיעו. ברטון עם נארס ברקלי (שהפיק עבורו את אלבום) ומרסר עם השינס כמובן. הפגישה ביניהם היתה אולי מעט מאולצת בהתחשב בעובדה שהם היו האמנים האמריקאים היחידים באזור. אחרי ערב שצפו בהופעות יחד, גילו שהם מחפשים את אותו הדבר: שניהם רוצים תפנית, לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה. אולי שש השנים שעברו מאז, הכוללות הפקות אלבומים ושיתופי פעולה שונים עד שהאלבום יצא, היו השלבים בדרך ליצרתו של האלבום.

ברטון מעיד שזה האלבום שהכי נהנה ליצור עד היום ואיכשהו שמאזינים לו, זה מורגש. הם הכותבים, המלחינים והנגנים של כל הכלים, בכל השירים באלבום, אבל הפעם ברטון לא הפיק. הקלידים הייחודיים שלו, הביטים שמשתלבים תמיד באופן כל כך מושלם, הפעם עם האינדי רוק של מרסר, הם אלו שיוצרים את ה"פרטים הקטנים". זה מה שהופך את השירים באלבום, שהם בעצם שירים כל כך פשוטים, לשובי לב כל כך. כל שיר, כבר בהאזנה ראשונה, הם כמו סוג של מכסה שמצא את הסיר שלו באוזן שלי. אין שיר דומה לאחר, הם כל כך מגוונים, הדבר היחיד שחוזר בכולם הם הפרטים הקטנים. וככה ברטון הצליח לכבוש אותי כבר לפני שנתיים, בדיוק הפדנטי לכל צליל הכי קטן בשיר, שיושב בדיוק במילימטר במקום הנכון, מהודק וארוז לשיר שלא הייתי משנה בו דבר.

תגובות

  • אחלה אלבום

    חדש מהניילונים

    MB, 25-02-2010 03:04

  • אלבום משובך...

    אין על הקול של ג'יימס מרסר...

    Alter-Nate, 26-02-2010 01:01

  • אכן " שניהם רוצים תפנית, לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה"?

    אני מבקש להתייחס למשפט מתוך הכתבה:"שניהם רוצים תפנית, לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה." שמעתי את האלבום כולו.הוא ממחזר את מה שמחזרו עד כה בעשור החרון שמחזר את העשורים שקדמו לו שגם הם מחזרו את שנות ה- 60. זו הבעייה בתעשיית המוזיקה כיום.אם אתה רוצה להעמיד פנים שעשית משהוא חדש אתה חייב להגיד שאתה עושה משהוא שלא עשו עד כה,בעוד שבעצם שום דבר חדש! (באמת,בלי מרכאות) לא נעשה בזרם המרכזי של הרוק-פופ הלבן כמה כמה עשרות שנים. רצו שכותב (ת) הכתבה הזאת יעשה שיעורי בית וישמע קצת מוסיקה וישמע את עשרות הציטוטים שיש בשירי האלבום הזה מעשרות קטעים מוסיקליים מן העבר. אגב, האם צרופים מוסיקליים כפי שנוצרו סביב האלבום הזה אינם בעצם כסות לדלות יצירתית של כותבי האלבום שבשתוף הפעולה בניהם יוצרים כסוי תחת אחד לשני

    עודד, 28-02-2010 10:54

  • מחזור שנות ה-60?!

    לא צריך לעשות יותר מידי שיעורי בית כדי לראות את השינויים במוזיקה בעשור-שניים האחרונים. רק להיות טיפה רגישים לניואסנים. תמורות בסדר גודל שאתה מדבר עליהם מתרחשות בספקטרום הרבה יותר גדול, ונכון בדרך כלל לאמן אחד אין את היכולת לעשות זאת בעצמו. מרסר וברטון רצו לעשות משהו שונה- והם עשו משהו שונה - אם לך זה לא נשמע ככה, זה לא אומר שבעצם היצירה שלהם לא נעשה משהו קצת אחר. כי בסוף מה שחשוב - זה שמדובר באלבום טוב!

    כותב/ת ההמלצה, 28-02-2010 14:55

  • תוכלי לתרגם לעברית את התגובה האחרונה?

    אני אשמח...

    לא הבנתי אותך., 03-03-2010 04:17

  • כן

    :) אתרגם בחדווה רבה! אבל האמת, שגם אני כבר לא ממש זוכרת מה רציתי להגיד בשטף המילים הזה. רק דבר אחד - האלבום הזה טוב! ועושה לי טוב. מקווה שגם לך.

    דויטשר, 03-03-2010 15:31