אלבומים

The Pimps Of Joytime- High Steppin' - 2007

מלאכית השמש של הזמנים המאושרים

מאת גלית גרינר . 26-02-2010
The Pimps Of Joytime- High Steppin' - 2007

הכתבה מוקדשת ל- Soulange, מלאכית השמש הנצחית.

אתם מכירים את זה שקונים דיסק, שמים אותו במערכת, ומהשנייה הראשונה יש איזו תחושה של האלבום הזה הולך להעיף אותכם. על האלבום של ה- Pimps שמעתי דרך חבר. האזנתי לו מספר לא מבוטל של פעמים והתאהבתי בו קשות. תוך כדי סיפור האהבה, התחבטתי ביני לבין עצמי מה השיר האהוב עלי, ואז פתאום, במקריות או שלא, שלחה לי אותו במתנה חברה מאוד טובה, שלצערי נהרגה בתאונת דרכים מזעזעת ממש לאחרונה.

למי שהכיר את Soulange ולמי שלא הספיק, הייתי מגדירה אותה כאישיות מלאת רבדים שמתגלים כל פעם מחדש וכל פעם בצורה אחרת, בצליל אחר, אישיות שכולה הפתעה. היכולת שלה לעבור ממצב רגשי אחד לאחר, כאילו היא מקפצת בין שלוליות, תמיד הדהימה אותי מחדש. היא הייתה מפוצצת בגרוב פנימי, הנעה פנימית שקשה לגעת בה. יש אנשים שגירויים חיצוניים יכולים לשגע אותם והם מכלים את זמנם בלהגיב לסביבה מבלי להבין למה הם זעופים רוב שעות היממה. יש אנשים שלומדים איך לחיות עם הגירויים בשלום ואיך להטעין את עצמם בצורה כזו אחרת, ויש אנשים, כמו Soulange, שדרך אגב משמעות שמה היא מלאך השמש, שיש להם עולם פנימי כל כך עשיר ומלא בגירויים, מעין שכבת מגן מלאה באור שמשמחת אותם ומניעה אותם, שגורמת להם להיות מוארים כל הזמן. מלאכי השמש הם נדירים, הם לא צריכים ללמוד שום דבר, שכבת המגן שלהם משאירה את האינטואיציה שלהם טהורה וחדה, טבעית, ללא שוערים פנימיים או חיצוניים. מטבע הדברים Soulange הקרינה את העוצמה שלה גם כלפי חוץ ואנחנו כמובן לא יכולנו להישאר אדישים לקסמיה, לנשמה המוארת הזו ולגרוב הפנימי שקשה לפענח את אופיו אבל רוצים להיות קרובים אליו כל הזמן.

Soulange הייתה ותמיד תהיה האדונית של האושר. היא קבעה שטוב לה בפנים וכך היה, בהילוך כזה או אחר, לפי איך שהתחשק לה באותה שנייה נתונה, ללחוץ על הגז או לשים ניוטרל או אפילו רוורס. והיא קבעה שגם מספיק חשוב לה להפיץ את בשורת האושר וכך היה.

האלבום של ה- Pimps Of Joytime מסמל עבורי את אותו מנגנון פנימי ונדיר שמעטי מעטים זכו בו במתנה עם רגע לידתם. הטקסטים מציאותיים ולא בועתיים, לא מדובר בשעה של הדחקה. אלבום שמח, מפוצץ בגרוב, כיף, אנרגיה חיובית שופעת והמון אור אמיתי. לי באופן אישי הוא גורם לחייך, לצחוק, להזיז את הגוף והראש, אני מרגישה את הלב שלי כשאני שומעת אותו. הם מבחינתם מוגנים בשכבת גרוב בזמן שהם מנגנים, יוצרים קצב ומתעופפים להם בין עולם כזה לאחר.  ברור לי למה Soulange אהבה אותו, התחברה אליו והיום, כשאני שומעת אותו הוא עוזר לי ללמוד להטעין את עצמי באור, בשמחה, באהבה, הוא ממלא אותי בגעגועים ובאותה מידה ממלא אותי בחיוך, בזיכרון מתוק ובסוג של הבנה שקשה להסביר במילים. הוא עוזר לי לדמיין שמחה ומשאיר אותי בתחושה של מה זה אומר.

Soulange החזירה במובן מסוים את המתנה שקיבלה כשנולדה, אבל האור שלה ממשיך ומלמד אותנו להטעין את עצמנו באהבה כל פעם מחדש, גם כשעצוב וקשה ולא תמיד ברור למה דברים קורים כמו שהם קורים.

בתאריך ה-21.12.2009 שודר ספיישל מיוחד לזכרה של Soulange. להאזנה: חלק א', חלק ב'.

 

תגובות