אלבומים

The Flaming Lips - Embryonic - 2009

לו רק היה לרובוטים רגש, הם וודאי היו עושים מוזיקה זהה לזו של ה - Flaming Lips

מאת אודי ניב. 01-01-2011
The Flaming Lips - Embryonic - 2009

עם תריסר אלבומים משובחים בארסנל, שמתוכם כמה וכמה יצירות מופת, ל - Flaming Lips עדיין אין הגדרה ז'אנרית תכליתית. ייתכן וזו אחת הסיבות לכך שהיא נחשבת לאחת הלהקות הטובות והמשמעותיות של שלושת העשורים האחרונים.

לא במקרה בחרו חברי להקת The Flaming Lips לקרוא לאלבומם החדש Embryonic, הם המציאו עצמם מחדש. מאז אלבומם Zaireek, האלבום הכפול הקודם של הלהקה שיצא בשנת 1997, כל האלבומים ששחרה הלהקה, צבעוניים ופרועים ככל שהיו, הופקו בצורה מהודקת וקליטה יחסית. חדשני והרפתקני ככל שהיו, הם עדיין כוסו בערימות של קונפטי מכל עבר. רגע לפני כניסתו של עשור חדש, החליטה הלהקה להסיט בתנועה חדה את ההגה. הם המציאו עצמם מחדש. אם עד כה עולמם ההזוי של Wayne Coyne וחבריו הצטייר כחגיגת אקסטזי מטורפת, היום הוא מצטייר לגמרי כחווית אסיד הזייתית. אולי זה מסביר את הדחף שלהם להקליט את הגרסא (המומלצת) שלהם ל Dark Side Of The Moon.

Embryonic, הוא אלבום מאתגר ולא מתפשר, המבקש ממאזיניו מסירות, הקשבה ומחשבה. כזה שלא מכיל בתוכו אף לא שיר אחד שיכול לשמש כסינגל, אבל כזה הממלא אותך בתחושות ומחשבות על חלל, הזיות, פחדים, פרנויה, לחץ, אימה, מסתורין, אור, אופל, חיים ומוות.

כמו ברוב אלבומיהם, גם האלבום הנוכחי מתחיל בבעיטה לפרצוף. Convinced of the Hex פותח את האלבום ביצירה מלאת חריקות דיסטורשן צורמות, סאונד תופים מלא בריוורב. אודה לקראוט-רוק ופוסט פאנק גם יחד. אבל שם רק מתחילות ההשפעות הנכרות באלבום; מגיטרות רוק פסיכדלי של שנות השישים והשבעים, דרך הג'אז של דיוויד מילס, ועד השפעות מההפקה האלקטרונית- פסיכדלית של האלבום האחרון של רדיוהד יכולות להיכנס פנימה.

כמיטב המסורת, The Ego's Last Stand, פותח את הדיסק השני באלבום בסנוקרת קטלנית. השיר הזה הוא אחד הביטויים הבולטים לתפקיד הדומיננטי והמכריע של כלי ההקשה באלבום. אולי יותר מכל אלבום אחד שלהם, אולי יותר מאשר בכל אלבום שלהם עד כה, כלי ההקשה מהווים שכבה בשרנית ודומיננטית לא פחות מהגיטרות הקולניות, הקלידים ההזויים או הבס העבה והסטטי. שני האלבומים יחדיו מתחברים לשבעים דקות אינטנסיביות של יצירה מוזיקלית שלמה ומהפנטת. תנו לאלבום את הסבלנות והריכוז הדרושים לו, ואתם עלולים לגלות דיסק שיישאר לצידכם שנים קדימה.

הקליפ היחיד שיצא מהאלבום, I can Be A Frog, נשמע כמו שיר ילדים מלא בצחקוקים וקולות שתרמה לא פחות מ-Keren O.

 

תגובות

  • אלבום מעולה

    אחלה המלצה

    דוד, 14-01-2010 15:18

  • מדהים, מדהים

    איך אמרת אחי, גרייט מיינדס ת'ינק אלייק? שלשום חבר סיפר לי על האלבום הזה והורדתי אותו, אתמול שמעתי אותו לראשונה.... שבת שלום

    דקסטר בוכניק, 15-01-2010 17:05