אלבומים

Ladyhawke - Ladyhawke - 2008

אלבום שמערבב בהרמוניה תקופות וסגנונות

מאת תאיר קסלר. 10-01-2010
Ladyhawke - Ladyhawke - 2008

רוק פופיסטי או בעצם פופ רוקיסטי, חולצות גראנג' משובצות, זהב, נצנצים, גיטרות מתוקות, פעמונים, רחובות פריז, השתכרות עד אובדן חושים, בינו לבינה, עוד קצת בירה וסינתיסייזרים. המקום בו הכול מתערבב ומתמזג בהרמוניה כל כך יפה אחד בשני הוא האלבום הראשון של ליידיהוק שיצא בשנת 2008.

בראש הפרויקט עומדת טום בוי מוצהרת, פיליפה "פיפ" בראון: זמרת, מתופפת, גיטריסטית ופרקשניסטית שהחליטה לקחת את כל מה שיש לה ולשים באלבום אחד. בראון קיבלה מאביה החורג את ההשפעות של הסבנטיס, מהילדות הניו זילנדית  את ההשפעות של האייטיז ומנירוונה את ההשפעות של הניינטיז. היא לא התבלבלה מהסגנונות השונים ומהניגודים ובמטה של קסם הצליחה לשלב הכול לאלבום שלם.

האלבום ליידיהוק הוא חוויה על חושית ועל תקופתית. בראון מצליחה לתפוס תקופות שונות על ידי הלחנה ושימוש נכון בכלים שניגנו בהם ברגע הנתון ההוא, אך את המקומות השונים היא דווקא מעדיפה לתפוס עם מילים. החיבור בין המילים למוזיקה מנחית אותנו בנקודת ציון מדויקת בו היא רוצה שנהיה. אם זה בשיר Paris Is Burning שלוקח אותנו לרחובות פריז של שנות ה - 90, לרגע בו את יוצאת עם החברה השיכורה שלך מחוץ למועדון ומנסה לגרור אותה הביתה. או בשיר Back of the Van בו את מוצאת את עצמך שוכבת מכורבלת עם בחור אחרי הופעה של אחת הלהקות הכי שוות של הסבנטיז (Kiss או משהו כזה) ומקווה שהרגע יקפא לנצח.

 

תגובות

  • אחד מאלבומים הכי כיפיים של העשור הקודם

    דסקל, 11-01-2010 13:16