אלבומים

Fiona Apple - When The Pawn... - 1999

אלבום שכל תו וצליל מזכירים לי מראה, צליל וריח מתוך החוויות שצברתי בעשור האחרון

מאת מורן אייזן. 06-01-2010
Fiona Apple - When The Pawn... - 1999

"את חייבת לשמוע את הדיסק הזה" אמר לי זיו, הגיטריסט של ההרכב שלי, בחיוך שרמז כי מדובר בחוויה יוצאת דופן,  "נראה לי שתאהבי". השיר הראשון התחיל להתנגן וקולה החם של פיונה אפל קלח מהרמקולים ואפף אותנו בצלילים של רוק רך וקודר. הנדתי בראשי לזיו שאני נהנית, אבל תהיתי קצת מה פשר החיוך הזה שלו, הוא לא אוהב מוסיקה פשוטה בדרך כלל. ואז, מלווה בתנועת ניצוח של זיו, הגיע ברייק מוסיקלי ששבה אותי טוטאלית... 

מאז, בכל פעם שאני מכירה למישהו את האלבום, אני חוזרת על הריטואל: החיוך שמרמז שיש למה לצפות, המתח הנבנה של השירים, הספירה המדוייקת של התיבות המוסיקליות עד לברייק המיוחל, תנועת הניצוח שבסופה נמתח חיוך רחב (ועם האמירה הפולנית מכולן: "אמרתי לך").

בכל האזנה אני מתרגשת מחדש מהשירה המחוספסת שנשברת ברוך ברגעים הנכונים, מהעיבודים המוסיקליים המורכבים שלא מכבידים על האוזן ומהטקסטים העמוקים שנותנים לכל המוסיקה הנפלאה הזאת רובד משמעותי נוסף.

על הנייר, מדובר ביוצרת ששרה על זוגיות ובעיות עם גברים. אולם השנינות והרגישות בהן ניחנה פיונה אפל גורמות לה לנסוק מעל הקלישאתיות ומעל גילה הצעיר. זה האלבום האהוב עליי מבין שלושת אלבומיה, אולי כי הוא מעובד בדייקנות רבה ואולי כי כל תו מזכיר לי מראה, צליל וריח מן החוויות שצברתי בעשור האחרון.

תגובות

  • מסכים לגמרי-

    חשוב לציין שגם האלבום האחרון שלה- extraordinary machine משובח ומחדש ביותר..לטעמי אפילו במשהו 'יותר' מ when the pawn..אבל זה כבר ענין של טעם וכו (;

    רונן, 07-01-2010 18:55