אלבומים

Monsters of Folk – Monsters of Folk – 2009

אלבום קליל ונחמד, סוג של ניסוי מוזיקלי של מלכי אינדי שמתאחדים יחדיו

מאת עדי הררי. 01-01-2010
Monsters of Folk – Monsters of Folk – 2009

ארבעה גברים איכותיים, מפלצות אינדי מצוידות בקריירות מרשימות, רוויים עד מעל ומעבר בטונות של כשרון וכריזמה ביישנית. Damn נשמע מצויין. אך אנחנו הבחורות, בלהט ההתאהבות הארעית, שוכחות מה המשמעות של עודף טסטוסטרון טבול במאצ'ואיזם גברי. כן כן! גם הביישנים! אחווה גברית מתפרצת שגורמת להם להמשיך במשחקי פלייסטיישן במשך ימים רק כדי לנצח ולהביס. ולכן, כאשר האלבום הזה התגלה לי לראשונה איפשהו בעולמי הוירטואלי, צצה לה באופן לא רצוני אותה העווית הקטנה בגבה הימנית, המלווה אותי מגיל צעיר וישר אחריה, מבט מגלגל העיניים אשר מגיע כפעולה לא רצונית: סופרגרופס זה לגרופים, שחררו.

אם יש משהו שהספקתי ללמוד על עצמי, זה שאני חלשת אופי אמיתית. כל ניסיון אישי-נשי שלי מתבטל ונשכח כאשר מדובר בבחורים עם כריזמה ביישנית, גיטרת חבוטה ואולי איזה חיוך מעוקם בפינה. מהר מאוד האלבום מצא את דרכו לתוך המערכת שלי והצלילים העדינים השתלטו לי על החיים. או יותר נכון,  , (Jim James (My Morning Jacket  Mike Mogis, Conor Oberst (Bright Eyes ו -M. Ward  השתלטו לי על החיים. לא רק האלבום הזה נחרש עד היסוד, כל האלבומים של ההרכבים הרשמיים של החבר'ה האלה לא הלכו רחוק מדי מהמערכת.

יש משהו מאוד יפה בפרויקט הזה, שובה לב אפשר להגיד. ארבעה אנשים שנפגשים במקריות במהלך סיבובי הופעות מתישים ברחבי ארה"ב ומתלהבים מהכימיה שנוצרת אחד בין השני. האלבום הזה הוא פשוט הדרך שלהם לבלות יותר זמן ביחד, אפשרות להסתנוור מהתהילה ומהכישרון של חבר קרוב, לא מתוך רצון להביס או לנצח, אלא מתוך רצון ללמוד ולהתעניין והכי חשוב, להנות. האלבום נשמע בדיוק ככה: עדין, נושק במקומות מסוימים להרכבים המקוריים אך גם לסגנונות וז'אנרים שונים ובתוך כל הבלגאן, משתדל לשמור על צביון וטעם אישי.

Monsters of Folk זה שם רנדומאלי, האלבום נע בין כל כך הרבה זא'נרים וכל שיר נשמע לי אחרת. סולו גיטרות חשמליות ב- Say Please, הרצועה הפותחת של האלבום, פולק שמח שכל כך מתאים למילים של Baby Bommer, קיטש שנות 2000 ב -  A Head of The Curve, קיטש משנות ה-70 עם Magic Marker ומוזיקה כמעט אלוהית-כנסייתית שחותמת את האלבום עם His Master's Voice. ובכל סגנון, הם נשמעים כל כך טוב, הקולות שלהם מתערבבים ביחד, משלימים אחד את השני, מחמיאים אחד לשני.

עד שאני אקבל עוד אלבום אחד כזה, אם אני בכלל אקבל, האלבום משאיר אותי מאוהבת מחדש בכל אחד מההרכבים המקוריים של המפלצות ומעל לכל ב -  My Morning Jacket. ג'ים ג'יימס, גור אריות ג'ינג'י-בלונדיני (סימבה אם תרצו), גיטריסט מחונן, ממלא את האוזניות שלי בשירה קרובה לאוזן על רקע מוזיקת פולק, גרם לי לחזור ולשמוע ללא הפסקה את It Still Moves, האלבום החביב עלי של My Morning Jacket ולחכות בשקיקה לפרוייקט הבא.

תגובות

  • great album

    I was recommended to get this album from a Man Named Truth.. at the beginning i wasn't sure if to trust him but I am glad I did

    Alter-Nate, 03-01-2010 07:17

  • אלבום מעולה ומתאים בעיקר בחורף.

    אסף, 20-08-2010 17:08