אלבומים

Brother Ali - Us - 2009

על פני השטח הוא ראפר לבן, לבקן, מוסלמי שגדל בבית נוצרי, אך האלבום שלו יוצא ומטיף כנגד כל עוולה חברתית אפשרית

מאת טל אלפנט. 27-12-2009
Brother Ali - Us - 2009

אני יכול להתחיל את ההמלצה הזאת בלהציג את עלי כראפר לבן, לבקן, מוסלמי שגדל בבית נוצרי והרוס. בן אדם שהייתה לו ילדות עשוקה וכמו אמינם, נגד כל הסיכויים, נלחם במגבלותיו הטבעיות והצליח בעולם ההיפ הופ, עולם שנוהג לדרוס את החלשים והמוזרים. אבל ברגע שדיברתי על גזע, דת, מוצא, סטטוס חברתי וכדומה אז בעצם אני מדבר על כל הדברים שעלי כל כך מתרחק מהם.

עלי פונה אלינו, אל כולנו, ומבקש לעצור לרגע ולהסתכל על עצמינו במראה. צ'אק די, הראפר המיתולוגי של פאבליק אנמי, פותח באינטרו ואומר: The world we share is filled with such despair - איבדנו כיוון ושכחנו מאיפה באנו. עלי מדבר בשם כל המנודים והאנשים שלא מוצאים עצמם בחברה ואומר: היי, אנחנו כאן ואנחנו אנשים בדיוק כמו כולם, אז FUCK IT הגיע הזמן שנתחיל לקבל את הכבוד ויותר חשוב את הזכויות המגיעות לנו.

בשיר Crown Jewel עלי מדבר על אנשים עם חיים כפולים והמאבק בין שני העולמות. הבית הראשון מדבר על בנם של פליטים הנתקע בין העולם הישן בסומליה עם כל המנהגים והתרבות המוכרת למעבר לחיים החדשים במדינה שלא כל כך מחבבת זרים. הבית השני מדבר על בן להורים גרושים והחיים לצד הורים הנלחמים של אהבת הילד שנקרע בין שניהם. הבית השלישי הוא המוצלח ביותר, עלי מספר על הומוסקסואל צעיר שמפחד לצאת מהארון, מחשש שאבא שלו יגרש אותו מהבית. זוהי הפעם הראשונה שאומן היפ הופ כלשהו פונה לנושא רגיש כל כך בצורה כזו.

The Travelers הוא שיר המדבר על מהגרי עבודה מהעולם השלישי, שעוברים חצי עולם כדי למצוא חיים יותר טובים אבל נתקלים באוכלוסיה ובתרבות זרה שלא מקבלות אותם. בעיות הזהות וסובלנות הם הנושאים המועדפים על עלי וגם Breaking Down מספר סיפור על בחור צעיר, סוג של "ברווזון מכוער" שלפתע מתגלה קולו הערב והכנסייה המקומית מצרפת אותו לשורותיה כדי שישיר במקהלה. כולם מחבקים את הצעיר החריג, אבל לבסוף הוא מבין שכולם שיקרו לו ועשו עליו כסף בעוד הוא נשאר חסר כל. שיר מצוין ומי יודע...אולי מבקר את הכנסייה והנצרות או שאולי הוא מבקר את תעשיית המוסיקה, כל אחד יכול לקחת את השיר לכל כיוון שיחפוץ.

בין הנושאים הכבדים והחשובים שעלי מדבר עליהם במהלך האלבום יש גם מקום לשירים פחות רציניים שבהם עלי יכול להראות מאיפה הוא הגיע. עלי התחיל את הקריירה שלו במעגלי הפריי סטייל ברחובות מיניסוטה ומשם עלה ל  - BATTLES המקומיים שבהם הוא קרע לכל הראפרים שעלו מולו את הצורה. אז אפשר להבין שעלי מרגיש מאוד בטוח בעצמו שהוא על המיקרופון וכאשר הוא רואה זאת לנכון ויש לו את הביט המתאים, עלי חוזר להיות האח הגדול והרע ששוחט את כל מה שנעמד בדרכו.

בשירים כמו: Bad Motherfucker , 2 Games ו - Best @ It הוא מוכיח שגם כאשר זה מגיע ל Battle  Rhymes ו -Braggadocious Rhymes  (מהמילה Brag - התרברבות) אין לעלי הרבה מתמודדים. גם שני ענקים כמו : Freeway  ו Joell Ortiz, שניים שלרוב גונבים את ההצגה בכל שיר בו הם מופיעים ומתארחים ב best @ it , מתגמדים לצידו של עלי שמתעלה על עצמו בשיר הזה ונותן את אחת ההופעות הטובות ביותר ששמעתי ממנו אי פעם.

כמובן שעלי מדבר גם חייו הפרטיים. Babygirl , House Keys ו -  Fresh Air אלו שירים שמחים לשם שינוי שבהם עלי מדבר על השינוי שחל בחייו בשנתיים האחרונות בהן סיים גירושים מכוערים, קיבל משמרת על ילדו הקטן והתחתן בשנית (על כל אלה הוא מפרט באלבומו הקודם: The Undisputed Truth המצוין). לאחרונה נולדה לו גם ילדה קטנה, אז האלבום הזה הוא סיבה כפולה למסיבה.

US הוא הסינגל הראשון מתוך האלבום וגם השיר שמסיים את האלבום המצוין. בשיר הזה עלי מסכם את מסקנותיו מהדרך הארוכה שעבר מאז הרים את המיקרופון לראשונה לפני יותר מ 15 שנה. האלבום כולו הופק על ידי המפיק הקבוע של עלי, ANT , שמבחינתו האלבום מציין מעבר לליגה של הגדולים כמו Dr. Dre  ו -    Quest?Love (המפיק של הרוטס). באלבום הזה הוא ממשיך בקו שאותו התחיל באלבומם האחרון של Atmosphere (הצמד ממינסוטה ש"גילה" את עלי), משמע, שימוש בנגנים וכלים חיים באולפן חדיש במקום הסמפלרים הישנים באולפן הביתי.  Ant עדיין מסמפל אבל השימוש בכלים חיים נותן למוסיקה של עלי ואנט גוון שלא שמענו מהם עד עכשיו ומקנים לאלבום אווירה גוספלית שמתאימה כמו כפפה למטיף כמו עלי.

עכשיו רק נשאר לחכות לאלבום הבא של Atmosphere  .

תגובות

  • תענוג!

    סחטיין אלפנט, יופי של המלצה! אחרי shadows on the sun הציפיות רק עולות.

    גלעד, 27-12-2009 17:03

  • נשמע מסקרן. אחלה המלצה

    גרוביו, 28-12-2009 14:40

  • כבוד על ההשקעה

    החבר'ה האלה של ה rhymesayers מפספסים את כל הפואנטה והפאן בהיפ הופ לדעתי. הקשבתי ללא מעט מהדברים שאטמוספייר עשו ותמיד התרשמתי כי סלאג הוא אחלה אמסי ואנט הוא אחלה מפיק. אבל מה שחסר אצלם ותמיד יהיה חסר הוא תחושת הכיף הזאת שגורמת למאזין לחזור אל האלבום שוב. יכול להיות שאני טועה ועם עוד קצת חפירה הייתי מגיע לחומרים שכן היו תופסים אותי, אבל כך זה גם עם האח עלי, בשבילי.

    חסיד, 28-12-2009 19:58

  • חסיד אתה מבלבל את המוח כהרגלך

    אני שוב אחזור ואומר לך בפעם המיליון: היפהופ לא אמור להיות כיף, לא צריך להיות כיף ולא חייב להיות כיף. מוסיקה יכולה לפתוח את הראש גם בלי לדבר על כוסיות, מכוניות ו'יו יו אני מגניב'. החבר'ה של אנטיקון מצליחים לעשות את העבודה הזו כבר שנים, דום עושה את זה כבר שנים ובקשר לאהבה שלי לאטמוספייר אני לא צריך בכלל להרחיב.. טל, אחלה של סיקור, את האלבום הספציפי הזה של עלי טרם הספקתי לשמוע אבל בהחלט עושה חשק.

    שיינברגר, 28-12-2009 21:59

  • שיינברגר אתה שומע מוזיקה גרועה כהרגלך

    תפסיק לזיין בשכל, אני שומע ראפ לא פחות עמוק מכל החופרים שאתה אוהב. פרעה מונץ' יוצר אלבומים חכמים ועמוקים עם replay value מטורף מוס דף כנ"ל קיו טיפ כנ"ל לאנטיקון אין את זה, וגם אתה וגם טל לא יכולים לשים אותם באותה ליגה של החבר'ה שהזכרתי בדיוק מאותן סיבות.

    חסלהוף, 29-12-2009 01:58

  • תקשיבו תקשיבו

    דבר ראשון- חסיד, תקשיב ל EP'S של אטמוספיר - SAD CLOWN BAD DUB, לאלבום שהם הוציאו בחינם באינטרנט STREAKLY LEAKAGE ולאלבומי FELT שסלאג עשה עם MURS ואז תגלה Aהם עושים מוסיקה כיפית לא מעט פעמים. 2- חסלהוף, אני לא שם את החברה האלה באותה קטגוריה עם מוס, קיו ופרעה כי מה להשוות בינהם. קיו,מוס,טאליב,קומון,פרעה וכל אלה עושים CONCIOUS RAP למיינסטרים. אטמוספיר הם בסגנון שונה לגמרי והם לא באים לחנך ולהגיד כלום אלא סתם לספר סיפורים שאנשים רגילים כמוני וכמוך יכולים להתחבר אליהם. מצטער להגיד לך אבל הבעיות של השחורים באמריקה כבר לא כל כך מעניינות אותי. את עלי אתה יכול להשוות לראפרים שהזכרת כי הם מדברים בערך על אותו דבר, אבל אם תשאל אותי, היום אם אתה משווה למוסיקה שמוס,טאליב ואלה עושים היום אז עלי לא רואה אותם.

    טל, 29-12-2009 14:45

  • מאחר וחסיד סובל מפיצול קל באישיות אני משווה אותו לדום

    חסיד / חסלהוף - זהו, נשברת סופית אה ? אף פעם לא טענתי שמוס או פרעה מונצ' (שאת שניהם אני מאוד אוהב), לא עושים היפהופ איכותי - בדיוק להיפך, הם עושים אחלה של דברים. אבל בניגוד לכבודו הסובל משסעת קלה, אני חושב שאנטיקון מייצרים בת זונה של מוסיקה שיש לה ערך נוסף שמגיע בצורת תכנים שמגרים את השכל..

    שיינברגר, 30-12-2009 12:00

  • בואו נחליט ש...

    יש מקום לכולם. אף אחד לא אומר שמוס,פרעה,טאליב ואלה לא תותחי על. אבל באותה מידה גם לאנטיקון וריימסיירס ודף גוקס וכל החברה שעושים מוסיקה קצת "אחרת" יש מקום. אך אחד לא בא על חשבון השני וכל אחד מתחבר יותר למה שמתאים לו. כמו שאמרתי לכולם יש מקום (חוץ מליל ווין, אבל הוא כבר לא קשור)

    טל, 30-12-2009 13:15