אלבומים

Juliette Lewis - Terra Incognito - 2009

ג'ולייט לואיס מערבלת ז'אנרים, מתעלמת מהגדרות ומינונים ובכך יוצאת לדרך מוסיקלית חדשה ומגוונת מנקודת מוצא טהורה ונכונה

מאת קרן פרלה. 15-12-2009
Juliette Lewis - Terra Incognito - 2009

הגיטרה מהדהדת כנהמה הקוראת לך מרחוק להתקרב, אותה מלווה קול חלוש הנזרק לעברך מחלל סגור וחנוק She's about to fall, She's about to fall. אותה נפילה אכן מגיעה, היישר מהאינטרו לתוך תהום שחורה ואפלה , גיטרה הפועמת בביטחון ובאופן קצוב, קול צרוד ומחוספס, וגותיות אפלה בתיבול סערת רגשות של רוקנרול ואובדן חושים : Every night I see all the ghosts staring at me you can never get it back cause you never let the devil know your under attack no. And you wonder why you failed everyone why your youth is gone all are wasted all I took all I took I could take I ...I went away but I couldn't escape no. 

Noche Sin Fin הוא שמה של הפצצה המתקתקת הזו שפותחת את אלבומה השלישי של ג'ולייט לואיס, Terra Incognito. זהו האלבום הראשון למעשה שהיא משחררת תחת שמה (הרכב ההופעות החדש נקרא Juliette and The New Romantiques) וזה לאחר שהתפרק ההרכב שליווה אותה במשך כחמש שנים ושני אלבומים (ואפילו קפץ להופעה בארץ), Juliette and The Licks. באלבום זה היא שינתה פאזה מאשת הרוקנרול המרדנית, כשהחליטה להשתחרר מכבלי הגדרות הז'אנר לטובת יציאה למסע מוסיקלי של חיפוש עצמי. בין היתר, המסע כלל חזרה לנגינה בפסנתר שהשפיעה על המלודיות ואופן עבודתה על לחנים. בנוסף בדרך היא העמיסה אחד - המפיק הנחשב עומר רודריגז לופז מ"דה מארס וולטה". התוצאה שהתקבלה הוגדרה על ידי לואיס כשילוב בין פסיכדליה, בלוז וגרוב.

מסע הרגשות וההתנסות המוסיקלי של האלבום נע על סקאלה רחבה באופן המתבטא כבר משמו Terra Incognito, שפירושו טרירטוריה לא מוכרת. זו נעה מבלדות כמו Romeo הקליט, בו לאורך צלילים פסיכדליים קסומים וחולמניים פולטת לואיס בקול ילדותי וצלול יחסית מילים תמימות-ממותקות על אהבה ומפנטזת על Swimming in your skin again. בלדה נוספת ואפלה יותר היא Ghosts, בה קולה המתענה מכאב מצליח לזקק רגש טהור מהסוג שקשה להגדיר. ניתן למצוא התנסויות שקטות מסוג אחר כמו Suicide Dive Bombers הפולקי-בלוזי שנכתב כמטאפורה על הרצון לוותר על הכול מייאוש, אך כזה המהול בתקווה כפי שהרחיבה אודותיו לואיס עצמה; או  Female Persecution הפסיכדלי אלטרנטיבי והמיוחד, שמלווה בנגיעות גיטרה מייבבת וקורעת לב של רודריגז לופז.

ההפתעה הגדולה ביותר היא Hard Lovin' Woman , קטע בלוזי ממעמקי הנשמה בעל הפקה מינימליסטית עם השראה ווקאלית ברורה מגדולות כמו ג'ניס ג'ופלין ופתי סמית' ואחד הפייבוריטים שלי באלבום. רפרנס אחר מבחינת דמיון ווקאלי ניתן למצוא בשיר הרוק הרך  Junkyard Heart לפי ג'יי הארווי. זאת באופן לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שבהצצה המוקדמת לעתידה המוסיקלי של לואיס בסרט "Strange Days", היא גילמה זמרת רוק ולאורכו אף ביצעה שני שירים של הארווי.

בקצה השני של הסקאלה, האלבום מספק גם מספיק רגעי רוק בועט לעורגים והמתגעגעים לפן הזה שבלואיס. Terra Incognito בעל הפזמון המדבק, הסינגל  Fantasy Bar האפ טמפו בעל גישת הפאנק שנכתב על הפתטיות שבמרדף רווי ברים אחר הבילוי הלילי המושלם, All Is For Good הגרוב-פאנקי המופק למשעי והשיר המלוכלך-אפלולי הפותח את האלבום Noche Sin Fin . תמוהה רק היציאה הפופית והקיטשית המחרידה Uh Huh.

הביקורות השליליות שהוטחו כנגד האלבום רואות במרחב הווקאלי המתומרן כמשחק ומודעות עצמית גבוהה המסתירים רגש אמיתי, בפסיפס הגיוון הז'אנרי כפאזל מבולגן ולא אחיד הגורם לגעגועים לימי הליקס ובהפקות המוקפדות כאופיו המוסיקלי של עומר רודריגז לופז בגילום קולה של לואיס. טבעי שיהיה קשה לחלק לקבל שינוי מוסיקלי כמו זה שעשתה לואיס לאחר שנגעה בז'אנר ממוקד, כפי שגם טבעי שהיותה שחקנית מוערכת יגביר תמיד במידת מה את הביקורת כלפיה כמוסיקאית. אני עם זאת רואה במשחק כיתרון המעניק לה את האומץ והיכולת לשייט בין הז'אנרים ביתר קלות ופתיחות ולהחליף דמויות שונות ומשכנעות שכולן הן בבואתה. הסרת מחסומי הקיבעון מגלה משהו שהוא פשוט טוב - גיוון ווקאלי של זמרת בעלת יכולות נפלאות, עושר ז'אנרי  שיוצר עניין ואינו מפחית מטיב המלודיות, שכבות גיטרות והפקה מוקפדת וכתיבה מרובת מטאפורות המעבות בעיקר את הקשור לרגשות שהשירים מנסה להעביר. כל אילו הופכים את האלבום למסע מוסיקלי מענג עבור המאזין.

תגובות

  • היא נשמעת מגניבה

    וכתבת מצוין, פצצה מתקתקת בעצמך :)

    סוודיש, 15-12-2009 20:34