אלבומים

The Veils – Sun Gangs - 2009

אם יש כנופיה בעולם שהייתי רוצה להשתייך אליה, זוהי כנופיית השמש

מאת שירן מוסטובוי. 14-12-2009
The Veils – Sun Gangs - 2009

מה הופך להקה לאטרקטיבית ובולטת? האם זה הסאונד שלה? או שמא התדמית...או אולי בכלל מי היה המפיק? האלבום החדש של The Veils יצא בתחילת אפריל השנה ולא זכה לתהודה שמגיעה לו ונדמה כי הוא נשכח בין שלל האלבומים המשובחים השנה ,וחבל. אל תטעו, לא מדובר בלהקה שמוציאה אלבום ראשון, אלא שלישי (השני, Nux Vomica מ-2006 ,נקרא על שם תרופה נוגדת דיכאון) וגם הטוב והמהודק ביותר עד כה. האחד שממקם אותה, בעיני לפחות, כלהקה ששווה ואף כדאי להמשיך לעקוב אחריה.

כל אחד והניואנסים שהופכים לו את הבטן בעת שמיעה. אני חושבת שבשבילי הפעם זה היה השיר האלמותי שנקרא The Letter בשילוב זעקה גדולה שבוקעת מגרונו של הסולן פין אנדרוס, אשר גרם לי להרגיש כל מילה ולא רק לשמוע אותה. קולו של אנדרוס כל כך בחוץ, קרוב ומתקשר עם המאזין, הרגשות שלו נשפכים החוצה ביחד עם מיתרי הקול המתאמצים והם אלו המשאירים אותי דרוכה ומתלהבת, ולא בגלל שהפיק אותו מפיק בעל שם ידוע (דייב סיטק למשל) או לחילופין כי הלהקה משתייכת לאיזו קליקה של מגניבות שנורא קל להעריץ ולאהוב השנה ובכלל.

על העטיפה יש לב אדום ועסיסי, איבר אשר משמש מוטיב בשירים אבל לא נופל לקלישאות. על מושאי הכתיבה נמנים: הרבה מוות (מוטיב שנתי שלי אפשר להגיד), מעט פרידות ואהבה ובעיקר יחסים בן אישיים כאלה ואחרים: חברויות עם גברים, נשים, משוגעים ואלמוניים. לאחר כמה שמיעות הבנתי שלבחור יש דבר מה להגיד (הוא כתב את כל השירים), יש לו משקעים משפחתיים שניכרים בטקסטים. אולי זאת אחת הסיבות שהחיבור לאלבום היה לי כל כך טבעי, הרי למי אין סיפור משפחתי שהולך איתו שנים קדימה ואחורה, בחיי היומיום ולעיתים בזיכרון בלבד.

את האלבום מגדיר אנדרוס כתערובת מודרנית של תפילות, אהבה, מכתבים ושימור הקלטות אישיות. דבר הניכר מאוד במהלך השמיעה, תחושת החדירה לפרטיות למישהו ששר על עולמו לעצמו. מעט מאוד מוזיקאים יכולים לעבור ז'אנרים באותה נשימה. בשיר אחד אפשר לשמוע פולק, גיטרות מנסרות, אמריקנה ואפילו פופ, דוגמא טובה לכך תהיה בשיר Sit Down By the fire. אנדרוס מתאפיין בכריזמה ופרסונה מושכת והשוואה מתבקשת תהיה ל: טום וייטס, ג'ף באקלי, ניק קייב ואיאן קרטיס.

יכול להיות ש The Veils לא באמת הוציאו אלבום כל כך משובח השנה ושאני הוזה ובעלת סנטימנטים לסולן. אנדרוס הוא בנו של קלידן העבר Barry Andrews שלקח חלק בשנות השמונים בשתי להקות (XTC ו -  Shrieback) אשר לא השאירו חותם משמעותי על עולם המוסיקה עד עצם היום הזה, דבר שאולי יעבור במשפחה. מי יודע, נחיה ונראה, אבל מה שבטוח, סוף סוף הגיעו מחליפים ראויים ל Killers, מחליפים מיומנים ואכזריים לא פחות.

תגובות

  • אחד מאלבומי השנה

    חלקו שקט, חלקו רועש וכל כולו מרגש! אחלה המלצה- וסחטיין על האזכור של XTC :)

    אודיני, 14-12-2009 17:00

  • אלבום אדיר אבל

    להגיד על XTC שהיא לא השאירה חותם משמעותי זה פשוט פשע. סביר להניח שללא XTC, לא היה בריט פופ, וככה אמנם היינו ניצולים מאואזיס, אבל לא היינו מקבלים את modern life's a rubbish או 'זהו הארדקור'. XTC, כפי שאמר לי פעם איש חכם, אם היה צדק בעולם, היו הופכים יותר גדולים מהביטלס. ומבלי להיות פרובקטור ברבע אגורה, יש מצב שהוא גם צודק.

    יאיר יונה, 14-12-2009 20:42

  • שמתי את ידי על האלבום רק אחרי...

    ששמעתי את השיר בתוכנית פופיק... סיפור אמיתי.. אני לא צוחק... נשבע באלוהים (מי שזה לא יהיה?)...

    Alter-Nate, 15-12-2009 07:14