אלבומים

Jónsi & Alex - Riceboy Sleeps - 2009

פרויקט צד אמביאנטי של ג'ונסי, סולנה של סיגור רוס. אלבום שנוצר מאינטימיות ודורש מהמאזין אינטימיות. להכנס למצב חלום ולצלול....

מאת אורי בנקהלטר. 16-12-2009
Jónsi & Alex - Riceboy Sleeps - 2009

בחודש האחרון סיגור רוס היו חלק גדול מפסקול חיי, כמה דברים הובילו לכך.

האירוע הראשון היה נסיעה בהרי הגליל, רגע לפני שקיעה, כשאלבומם השלישי (חסר השם) מתנגן בווליום גבוהה. אני ומיכל היינו צריכים לעצור בצד כשהאלבום נגמר ולעכל את החוויה שעברנו כרגע. כניסה טוטלית לעולמם של סיגור רוס היא כניסה למציאות מקבילה, שיאי הרגש והעוצמות מצליחות להוציא ממני תופעות לוואי כמו עיוותי פנים, פיכפוכי בטן ודמעות. לא דמעות של עצב אלא דמעות של נגיעה באוניברסאלי -  נגיעה בקיום כולו.

מקרה שני היה צפייה בסרט  Heima, סרט המתעד מסע הופעות חינמי שערכו סיגר רוס במולדתם איסלנד. הסרט מצליח להעביר את המהות שלהם, פשטות אנושית חסרת אגו מצד אחד ויצירה אלוהית מצד שני. חברי הלהקה מחוברים לצליל שיוצא בסופו של דבר, למוזיקה עצמה שכמה נשמות יוצרים ביחד ולא ליכולת האישית של כל אחד ואחד מהם. הסרט מראה כמה המוזיקה שלהם היא ביטוי לטבע הרחב, הבתולי, המוזיקה כמו נלחמת בגורמים הקפיטליסטים החזיריים שבאים לזרוע הרס וניכור. המוזיקה שומרת על הטוהר וממלאת את העולם בנשמה.

החודש הבנתי  שסיגור רוס הם כבר קלאסיקה כמו להקות בסדר גודל של לד זפלין או פינק פלויד. הלהקות האלה שמצליחות לגעת באלוהי בעזרת המוזיקה ומצליחות ליצור סגנון ששייך רק להם ואף אחד לא יצליח לחקות. זה המפגש היחידי בין כמה נשמות שיוצרות ביחד עולם חדש ומקביל בתוך העולם הזה. סיגור רוס יהיו איתנו גם בעוד 30 שנה.

בתוך כל העולם הסיגור רוסי ששקעתי בו החודש, כמו בנס, בשקט בשקט יצא אלבום חדש לסולן של ההרכב ג'ונסי. רק בטרק השלישי באלבום כששמעתי את קולו היחודי הבנתי שמדובר בפרויקט שלו. גם לבד בלי חבריו ללהקה הוא אוחז באבקת הקסמים... עולם מוזיקלי שנשמע כמו שוטטות בתוך חלום חסר הגיון וחסר סיפור, אבדון בתוך מוזיקה או במילים שלהם:  contemplative dream-state ו  - slowly evolving abstract landscapes.

על הפרויקט עבד  ג'ונסי עם אלקס בן זוגו ומוזיקאי בפני עצמו במשך כחמש שנים. הם התנסו בנגינה על מלא סוגים של כלים אקוסטים, הקליטו רעשי סביבה ובית, שיתפו את Amiina, רביעיית כלי המיתר המדהימות שמנגנות גם עם סיגור רוס ועושות עבודה מצמררת כהרגלן. הקליטו הכל בבית ומיקססו בבקתה בהוואי עם אנרגיה סולארית. קולו של ג'ונסי נשמע רק בקטע אחד, מה שעוזר לפרויקט לא להשמע כמו עוד אלבום של סיגור רוס.

מישהי שהבאתי לה את הדיסק אמרה שהיא עברה עליו ואין בו התפתחות, שאלתי אותה אם היא שמעה אותו מההתחלה ועד הסוף, והיא הודתה שהיא רק עברה עליו. במוזיקת חלום אי אפשר לגלות את הקסם כשעוברים עליה. אתה חייב אינטימיות עם המוזיקה. הקסם ניגלה לאט לאט, בתוך הסוראליזם, המוזיקה מונוטונית, נראה שכלום לא קורה ואז לאט לאט התנודות האיטיות מתחילות לגרד לך את גזע המוח. אתה ער אבל אתה במצב חלום......אהההה...כל כך יפה פה, מוזיקת מלאכים, מוזיקה שלוקחת לשמיים, צלילים כנסייתים לא מחוברים לאדמה. טובבבבבב......

 ג'ונסי כבר הגיע לשיא שאפשר להגיע אליו בעולם המוזיקה - פופולריות עולמית. נראה שהוא רצה להתעסק גם במשהו אחר ובעיקר באינטימיות, יצירת אלבום עם בן זוגו לחיים, מוזיקה שלא מתאימה לאצטדיונים, נועדה לשמיעה עצמית מכורבלת. מתעסקת בעיקר באינטימיות , אינטימיות בפירושה זה "להיות הכי בתוכו", וזה מוזיקה שאתה צריך להיות הכי בתוכו בכדי לחוות אותה. אצל סיגור רוס העליות מובהקות-פיצוצים של גיטרות ומערבולות סאונד סוחטים לך את הבטן. באלבום הזה העליות הם כל כך מינוריות ואת השינויים תרגיש רק במין מצב מדיטטיבי. אבל כמה כייף לגלות סודות, לגלות את השיכבה הניסתרת. לגלות שאחד השיעורים הכי חשובים בחיים הוא---סבלנות.

תגובות

  • וואו.. אין מילים

    שומע ולא מבין לאן המחשבות נעלמו.

    ניב, 26-12-2009 16:12