אלבומים

זבוב העל

Superfly של Curtis Mayfield מצליח להעביר את בדידותו של האדם בעיר הגדולה, את המרדף הפרטני אחרי האושר שמתרחש לרוב על חשבון מישהו אחר

מאת גלית גרינר . 20-08-2007
זבוב העל

Superfly של Curtis הוא ללא ספק פסקול ה- blaxploitation הטוב ביותר, ללא שום שייכות לתימה שבסרט.  אחד מאלבומי הפאנק הטובים ביותר שהופקו, בתקופת השיא של הז'אנר, השנים 67'-74'.מילים של מייפילד מתארות בצורה כל כך פשוטה וטבעית את החיים ברחובות בארה"ב, כשהוא נע מדמות פיקטיבית לאחרת בשם בלבד. משחק התפקידים של מייפילד מתאים לשחור בשנות ה- 70, ולשחור ברחובות ארה"ב גם היום, לצערנו.

הסמים, מאפשרים משחק תפקידים מתוחכם, כזה שמאפשר למייפילד להעביר ביקורת מהסיפור הפשוט שהוא מגולל. מייפילד מסביר בשירה מרגשת ונוקבת ומצליח לעורר כזאת כמות של עצב ורחמים שקשה לא להזדהות אם הרצון היחידי של מייפילד, שניקח את העניינים ברצינות ונפסיק לדפוק אחד את השני. זה מעין מעגל בלתי נפסק, בדיוק כמו האלבום, אפשר לסיים עם Superfly, ושוב לחזור למצב א', לשיר הראשון, לילד הקטן וחסר אונים, ילד הגטו שלא חייב להיות שם, למה לא נתנו לו פשוט לחיות.

האלבום הוא יצירת מופת מוסיקאלית. הפקה ששזורה כל כך חזק במילים.

לכתבה המלאה

תגובות