אלבומים

King Diamond - Abigail - 1987

ב- 1987 הכיר קינג דיאמונד (שם ההרכב ושם הסולן) לעולם את העלילה המצמררת לבית LeFey בשם Abigail, מה אתם תעשו כאשר שבעה פרשים אפלים כמו הלילה מזהירים אתכם מפני עתיד טרגי?

מאת גולן שי. 08-10-2007
King Diamond - Abigail - 1987

גילוי נאות: Abigail הוא האלבום הראשון ששמעתי של קינג דיאמונד והוא גם זה שגרם לי להתחבר ולאהוב את הלהקה ושאר אלבומיה, לפני כן לא סבלתי ולא יכולתי להסתדר עם סגנון השירה שלו, רק לאחר שמיעת האלבום הבנתי שמדובר פה באחד מהסולנים וכותב השירים הטובים שיש לסצינת המטאל להציעה.

מי שמכיר את קינג דיאמונד ( שם ההרכב ומי שעומד בראשו) כבר יודע מראש שהאלבומים שלו לא מומלצים לבעלי לב חלש ונשים הרות. קינג ידוע בסיפורי המעשה המורבידיים והתיאורים הדיאבוליים שביצירותיו. כך, Abigail , הוא אלבום קונספט אדיר המשלב נגינת ריפים כבדים ותזוזתיים של האבי / ספיד מטאל לבין הסולואים המהירים והמלודיים של הגיטריסטים אנדי לה-רוק ומייק דנר, בתוך עלילתו של סיפור אפל שמשאיר את סיפורי האחים גרים וסדרת "צמרמורת" חיוורים לידו.

ההרכב King Diamond הוקם ב- 1985 מהריסות הפיצול של ההרכב הדני Mercyful Fate שבו שר קינג דיאמונג וניגן מייק דנר . מרסיפול פיית, נחשב לאחד מההרכבים שהשפיעו רבות על ז'אנר הבלאק מטאל שצמח כעשור מאוחר יותר בנורווגיה, מה שגם נחשב לאחד מהרכבי הבלאק של הגל הראשון (יחד עם Bathory, Venom , Celtic Frost). מבחינת סגנון השירה והנגינה ההרכב לא מחזיק באלמנטים המקבילים לזאנר הבלאק מטאל הידוע אלא יותר האבי מטאל, אך מבחינת קונספט הליריקה והאלמנטים מחוללי הקודש המובעים בשירים של ההרכב, אין פלא שהוא הכין את הקרקע להתבטאויות אנטי דתיות המכוונות בעיקר כנגד הנצרות על ידי הרכבי הבלאק העתידים לבוא. בנוסף, קינג הוא הראשון שהשתמש ב"קורפס פיינט", איפור לבן - שחור על כל פרצופו המזכיר פרצוף של גוויה נרקבת ( למרות שג'ינס סימונס מהרכב הגלאם Kissכבר בשנות השבעים היה מתאפר בסגנון) , קונספט שאומץ בעיקר על ידי להקות הגל השני של הבלאק מטאל מנורווגיה.

לאחר שהבנו פחות או יותר מי זה מי ומה תפקידו, אפשר אם כך לדסקס יותר על האלבום עצמו:

"אביגייל", הוא אלבומו השני של ההרכב, אשר יצא ב- 1987. זהו אלבום בעל קונספט מורבידי רחב בתיאורים ובשלל דימויים מסמרי שיער.

זהירות ספויילר!!שיר האינטרו שפותח את האלבום, ""Funeral, לוקח אותנו למאה ה- 18 כאשר גופת תינוקת שנולדה מתה בשם אביגייל נקברת בדרך מזוויעה עם 7 יתדות הנעוצים בגופה, על ידי אובראיין, משבעת ה"פרשים השחורים". בשיר ""Arrival העלילה קופצת קדימה בזמן אל - 1845 לסצנה שבה ג'ונתן לאפיי וארוסתו מיריאם מוצאים את דרכם למקום שבו מתה אביגייל, אחוזת המשפחה שאותה ירש ג'ונתן. חרף האזהרות שניתנו להם להתרחק מהאחוזה ( למה 18 יהפוך ל- 9 ?) , הזוג המאורס מצא עצמו במהרה בין חדרי הבית החשוך. קינג לא חוסך מאיתנו בתיאור האחוזה בחשיכה בשיר "A Mansion In Darkness" בכדי שנקבל בראשנו תמונה והרגשה מה שבוודאי ג'ונתן ומיריאם מרגישים והפחד שאוחז אותם בעודם נכנסים אל מקום המלא ברוע ומסתורין. הריפים הדוהרים לא נותנים לנו מנוח ומעבירים לנו תחושה של פאניקה, אימה, והמהירות שבה הכול מתרחש - מהירות בלתי נשלטת שמעמידה אותנו על קצה האצבעות כמו שבוודאי גיבורי הסיפור מרגישים. מכאן העלילה מתפתחת עם אורחים לא צפויים ""The Family Ghost, פלאשבקים אל העבר, הבגידות,הנפשות שנלקחו, ואותות המסמלים על עתיד אפל וקודר Omens"". סוף הסיפור לא מתקתק ולא הוליוודי, ובכדי לדעת אותו תצטרכו להאזין לאלבום. המוזיקה באלבום תורמת רבות לעלילה המותחת, על ידי ריפים מלודיים, מהירים וסולואים מרגשים של הגיטאריסטים אנדי לה-רוק ומייק דנר, האלבום לא יכול היה להיות מושלם ללא גאוניות הכתיבה של קינג ושירתו האופראית (מספרת הסיפורים), הנעה בטווח של טונים נמוכים עד לגבוהים (המסוגלים לסדוק זכוכית). קינג עושה את כל התפקידים והדמויות שבסיפור והוא מתאים את עצמו בצורה מצוינת. בכדי לקבל את האפק המלא מומלץ לשמוע בפעם הראשונה בשעות הקטנות של הלילה ולאחר מכן לתת בראש במהלך שעות היום.

"... Now we're finally alone, Miriam, Abigail is here to stay..."

תגובות

  • קינג דיאמונד הוא באמת קינג

    אין על האלבום הזה D:

    ניר, 22-03-2008 07:44