אלבומים

The Doves – Kingdom of Rust - 2009

ה - Doves רלוונטיים ביותר גם באלבומם הרביעי, סוגרים מעגל עם ההבטחה הגדולה מאלבומם הראשון מתחילת העשור

מאת ניר גורלי. 06-12-2009
 The Doves – Kingdom of Rust - 2009

מצד אחד לא נגשתי לאלבום החדש של ה-Doves  כמעריץ גדול ומצד שני, אף פעם לא זלזלתי בהם. כבר באלבומם הראשון זיהיתי רגש נדיר וחד פעמי, אך הוא תמיד התבהר לי לרגעים ספורים ונעלם בתוך ענני הגיטרות הקרירות והשירה האנמית של ג'ימי גודווין. גם בשני האלבומים הבאים המצב היה דומה וה-Doves התקדמו בצורה בטוחה למשבצת הלהקה שתעבוד במתכונת Greatest Hits עוד עשרים שנה כשאהיה זקן, עצלן ונוסטלגי. אבל משהו קרה באלבומם הרביעי Kingdom of Rust. משהו, שפתאום מסתבר לי, מהווה הנחת יסוד בכל ביקורת אלבום שכתבתי בשנתיים האחרונות והוא מכונה בפשטות: "לא ציפיתי". לא ציפיתי שה-Doves יעיפו אותי כמו שהם העיפו אותי בשנה האחרונה.

תמיד טענתי שכאשר בוחנים אלבומים חדשים של אמנים ותיקים, הדרך הכי טובה לבדוק אם הם עדיין רלוונטיים היא להשוות אותם לחומרים הישנים. כשלהקה מוציאה לפחות שיר אחד חדש אשר נכנס אוטומטית לקנון הפרטי שלה, סימן שעלינו להמשיך לשמוע מה יש לה להגיד. באלבום החדש יש לא פחות מחמישה כאלה ואני לא מדבר על סתם חמישה שירים "טובים" באלבום, אני מדבר על חמישה שעומדים בסטנדרט של השיר שחבוי בלינק שפרסמתי למעלה. אז תקשיבו לשיר ההוא ותקשיבו לשיר הזה שמצורף כאן למטה, לא במקרה בחרתי בשיר שלדעתי מהווה לו המשך ישיר  ומרגש לא פחות.

תגובות

  • מסקרן ודורש האזנה

    אתה צודק בעניין מימד ההפתעה. כשאמן או להקה מצליחים "לבוא בהפוכה" בניגוד לציפיות יכולה להגיע הערכה גדולה ונכונה הרבה יותר ממשהו שאהבת מהרגע שהוא צץ.

    סוודיש, 08-12-2009 20:28

  • באמת אלבום טוב

    אמיר, 11-12-2009 18:18