אלבומים

Eric Burden and War-The Black Man Burden - 1971

חבירה מרתקת בין סולן הAnimals לשעבר ולהקה של נגנים שחורים מוכשרים. גרוב פאנקי, לאטיני. אריק משורר על מקצבים מרחפים. מפגש בין לבן ושחור.

מאת אורי בנקהלטר. 08-07-2008
Eric Burden and War-The Black Man Burden - 1971

כל הכבוד לאריק בורדן

אני אוהב אנשים שיכולים להמציא את עצמם מחדש, שמחפשים ומותחים את הגבולות של עצמם.

אריק כבר היה מצליח בימים אלה , הוא היה מנהיג להקת הANIMALS אתם יודעים האלה עם ה HOUSE OF THE RISING SUN .

הוא הגיע לארצות הברית התנסה בפסיכדליה,  הקים עוד להקה -  The New Animals עם סאונד הרבה יותר מחוספס ואז פתאום ראה את   WAR מנגים איפושהוא , חבורה של שחורים לטינים דרום אמריקאים הוא נידלק, איזה גרוב, איזו נשמה.

הוא  מצא במוזיקה שלהם משהו חדש שהוא חיפש, משהו רענן וחדשני מבחינתו, הוא ביקש מהם להיות להקת הליווי שלו Eric Burden And War. 

הם היו נכנסים לגרובים ארוכים ומטורפים והוא היה מקריא שירה , מאלתר, מדבר ...שר..צועק...היה חשמל

את האנרגיה הזו הם העבירו לשני אלבומים הראשון נקרא Eric Burden Declares War

השני The Black Man Burden( גם הראשון מצויין, ומומלץ בדיוק כמו זה)

הם בעצם ניסו להעביר את האנרגיות של ההופעות לאולפן , לכן הם לא דפקו חשבון לאורך הקטעים ולוויב שהוא מאוד ג'מי וחופשי. לאריק יש מילים חזקות ומסרים ישירים מאוד והלהקה נותנת קצב מדהים. שילוב אולטמטיבי בין הלבן לשחור. האינטלקט הלבן והנשמה השחורה כשהם בדיפוזיה אחד עם השני.

לאריק הבריטי היתה חיבה גדולה לברוז השורשי והשחור, ואילו להרכב המוזיקה הזו היתה המוסיקה של הסבים שלהם, זה היה נשמע להם מיושן וכבר לא עדכני, כמו שמישהו יבקש ממכם היום לנגן הורה. אריק עמד על זה ובסופו של דבר יצאו להם  באלבומים כמה קטעי בלוז מדהימים, מן בלוז שבנוי על רכות גרובית, מרחף על גרוב, אוורירי ופתוח.

האלבום נגמר בקטע הימנוני מרגש שנקרא They Can't Take Away Our Music.

                     

תגובות