אלבומים

Chambao - Endorfinas en la Mente - 2004

ממחוזות הפלמנקו, אלבום הבכורה של אחת הלהקות המוערכות ביותר בחצי האי הספרדי. מסע עמוק בנבכי הנשמה שיוצא החוצה בריקוד והשלמה

מאת ליטל פז. 17-01-2010

תגיות: גרוב, 2004, Endorfinas en la Mente, Chambao

Chambao - Endorfinas en la Mente - 2004

איך מתחילים המלצה על אלבום שכזה. האם להתחיל בתיאור אובייקטיבי ומשם לזרוע באיפוק את דפיקות ליבי המתרגשות, או אולי להתחיל במילות תיאור דביקות ומתלהבות שיחשפו מייד שאני פשוט חולה על האלבום הזה.   

את אלבום הבכורה של Chambao, שמקורה במלגה שבאנדלוסיה (דרום ספרד) לא ניתן לקטלג בסגנון אחד. צ'יל אאוט ספרדי בו פריטות הגיטרה משחקות את אחד התפקידים הראשיים כיאה לפלמנקו.  פלמנקו מעודן, פופ מתוחכם ואפילו נגיעות רוק הזורמים בסילסולי שירה נשית רכה ומלטפת. קולות רקע גבריים נותנים חיזוק למילים הנוקבות בעלות המסר המחאתי אך האופטימי. המילים מדברות על חיים מלאי תשוקה ואהבה, על הבחירה העומדת בפני כולנו, הדרך שבה אנו בוחרים לעצמנו, הכח האישי אינדיווידואלי, השחרור והחופש הנפשי.

Chambao מדברים על  האמת הפנימית הפשוטה והיפה כל כך, מבלי לשכוח את הסבל העוטף את החיים, את האנשים הזקוקים לחמלה ואת הקשר האוניברסאלי החי ומחבר בין כולנו. ברצועה מספר 4, Ahi Estas Tu (בעברית: שם, נמצא אתה), שרה La Meri הסולנית: "אני שרה כי אני אוהבת לשיר, כך אתה רוקד כי אתה אוהב לרקוד, אני שרה כי אתה אוהב להקשיב, אני שרה כי ככה אפשר לרקוד... בוא תשיר איתי". לא סתם השיר הזה נבחר לייצג את אנדלוסיה בפרסומת של משרד התיירות של האזור כביטוי לשמחת החיים האנדלוסית.

מסרים היפים כמו "תהיו חופשיים" אנו שומעים כבר מאמני המחאה של שנות ה-60, אך Chambao מצליחים לאהוב את החיים מבלי לשכוח את הסבל שבהם. דרך השירים הם מעניקים לנזקקים חיבוק חם, תמיכה והזדהות ("אני שרה לעניים שנאלצים לקום כל יום מוקדם כל כך בבוקר..."). כשאני חשה שהאמירה היא אמיתית, החיבור שלי לאלבום הוא חזק יותר.  Chambao לא מפרידים בין חווית המסע האישית שלהם לבין הסביבה קשת היום, הכל מתערבב באלבום ביחד כמו גם בחיים. 

 

אנדלוסיה בכלל והעיר הדרומית מלגה בפרט, הם האזורים העניים ביותר בספרד. לאורך השנים תושבי האזור הרבו להגר לערים צפוניות יותר במדינה כמו מדריד וברצלונה על מנת למצוא מקומות תעסוקה וחיים טובים יותר כלכלית. לכן לא מפתיע שמאנדלוסיה החל לפרוח הפלמנקו, סגנון מוזיקאלי מחאתי המגיע מהרחובות, שירה המבטאת אינדיבידואליות מלווה בקצב מחיאות כפיים ביחד עם גיטרה, תוף מיוחד וריקוד. זה יכול להזכיר אפילו את השירה המזרחית, ואמנים כמו זוהר ארגוב המדברים על החיים הקשים בשיכונים.

Chambao מציעה סגנון מוזיקאלי חדשני כשהיא לוקחת את מוטיבי הפלמנקו המסורתי  ו"מרשה לעצמה" לעשות איתם משהו מודרני יותר, בעל נגיעות אלקטרוניות ו"פופיות". הם עושים זאת ללא שום התנשאות ולוקחים את המאזין למסע עצמי הנוגע באמת ובכאבי החיים אך זוכר את השמחה והריקוד כיתד המחזיק ומחזק את כולנו, כיאה לפילוסופיית הפלמנקו ולאופי הספרדי. 

Endrofinas en la Mente הוא מסע של כנות, חמלה לעצמך ולסביבה ואהבת חיים בלתי נגמרת שפעם יקח אותך לשקט ולמבט פנימה ופעם ירים אותך מעל הכיסא בתזוזות כפיים ושמחה. "אני כבר לא מפחדת, לא מרגישה לבד..." (רצועה מספר 10 As De Corazones).

מלבד רצועה מספר 6  Volando Voy המהווה ביצוע מחודש ואלטרנטיבי למקור הפלמנקיטו הטהור ולרצועה מספר 8 שהולחנה ע"י הלהקה יחד עם Baez כל יתר שירי האלבום הולחנו ע"י הלהקה. וכמו ששרה La Meri "אני מאוהבת בחיים שלפעמים כואבים... ". אני מאוהבת ב - Chambao שעושים את המסע המתיש הזה לבוגר יותר, שלם יותר והכי נעים, שמח יותר.

תגובות