אלבומים

Mum - Finally We Are No One - 2002

מאותו רגע קריטי שבין הערות לשינה, בדיוק שם. תנו לאלבום הזה להוביל אתכם

מאת שרין לוי. 29-09-2009
Mum - Finally We Are No One - 2002עטיפת האלבום

 

האלבום השני של הלהקה האיסלנדית Mum, הוא פסקול מבריק לזמן בו אנו חולמים. מבלי להתמלח ולהתפלפל על מוזיקה יתר על המידה, קל להסיק רק מהשם שלו - Finally We Are No One - שמדובר במוצר סוריאליסטי שצורתו אמורפית, שההאזנה לו מצריכה מוד מטאפיזי וסופו, איך לא, נשאר פתוח. בנדידה שלי עם החלומות לארץ הפלאות - היכן שהאגו נגדע, הקנאה מתמוססת והקושי והבדידות משתתקים - Mum מוגברים אצלי במערכת. מבטיחה, לא אפסיק לחלום לעולם.

Finally We Are No One הוא תלכיד אינסטרומנטלי ברובו, האוסף שברי ביטים מתוכננים, אלקטרוניקה גליצ'ית - דאון טמפו, עטוף בקסם נאיבי. הליריקס מינימליסטי: התאומות ואלטיסדוטיר (כיום כבר אינן חלק מההרכב) אחראיות על הווקאלס ועל איכותם הקריסטלית השברירית והצלולה. בנוסף לאפקטים החמים של הסינטי מולחמים גם כלי מיתר, קרן יער, אקורדיון ופסנתר על גבי הרבדים הציוריים של השלד האלקטרוני המרקד.

הקטע השני באלבום, Green Grass of Tunnel, שיצא כסינגל טרם שחרורו הוא גם הקטע האהוב עלי. הוא מביא איתו תחושה נקייה של התחדשות והתרוממות רוח. שיר שמתאים לרגעי יקיצה, לזמנים של חילופי עונות, וסתם כמצע או כרקע לשיחה אינטימית. באופן אישי תמיד אעדיף את המוזיקה שלי מקושטת במילים, אבל המקרה של Mum הוא כמעט ההפך: הצמצום וההמעטה בטקסטים מאפשרים למאזין להתמסר למלודיה ולשחרר את הדמיון לרוץ במרחבים, להשתולל, ולהמשיך לחלום.

בואו נצא לרגע מהקווים ונעבור לדבר אחר; אפילו שהחבר'ה האלה דוברים איסלנדית, אף אחד לא בא אליהם בטענות על העובדה שהם יוצרים באנגלית. הטיעונים לגבי השפה תקפים לעניינים אחרים של העולם. לא במוזיקה. המוזיקה לא שמה לב לשפה ולגבולות ולא לשום דבר אחר שהוא לא המוזיקה.

תגובות

  • איכותם הקריסטלית השברירית והצלולה

    יפה, שאינצ'ה!

    ירון להב, 30-09-2009 08:10

  • מקסים

    מקסים.תודה.קובי

    kiyoto12@walla.com, 06-01-2010 19:52