אלבומים

The Pogues – If I Should Fall From Grace With God – 1988

אלבומם השלישי של הפוגס פתח בשבילם תקופה יצירתית חדשה.

מאת גל בלטמן. 01-01-2012
The Pogues – If I Should Fall From Grace With God – 1988עטיפת האלבום

 

הפוגס (שהתחילו את דרכם כ-Pogue MaHone - נשקו לי את התחת בגאלית) עברו דרך ארוכה עד אלבומם השלישי. אלבומם הראשון Red Roses For Me נבנה כולו משירים שעסקו בנושאים הלא ממש מגוונים של סקס, שתייה, מכות ושילובם אך למרבה הפלא היה אחד מאלבומי שיריי השיכורים האירים הראשונים, או כמו ששיין מק'גוון הגדיר ברעיון: "לא האמנתי שאף אחד עדיין לא עשה זאת... אז החלטנו לעשות זאת בעצמנו". אלבומם השני Rum Sodomy And The Lash הופק על ידי אלביס קוסטלו שהגדיר אותו כניסיון להוציא מהם את המיטב לפני שמפיק מקצועי יותר ייקח את זה מהם.

מסתבר שקוסטלו צדק רק חלקית. If I Should Fall From Grace With God הוא אכן מעבר למוזיקה בוגרת יותר אך הוא עדיין תופס את המהות השיכורה שלהם שנייה לפני שהיא הופכת למוגזמת. הפוגס יצרו אלבום אשר מורכב מבלדות פולק מולחנות היטב המשלבות אלמנטים ספרדיים ומזרח תיכוניים יחד עם האיריות המוכרת שלהם. השירים עצמם יותר בוגרים מבעבר ויחד עם יכולת הכתיבה האדירה של מק'גוון הם מצליחים להעביר קשת רגשות מפותחת שפוגעת בול בכל נושא שהלהקה רוצה להעביר. שיר הנושא ו- Bottle of Smoke נותנים את המתבקש בעזרת שמחה אירית. השיר Streets Of Sorrow/ Birmingham Six המחולק לשני חלקים מדבר בחלקו הראשון על הסבל ברחובות צפון אירלנד והחלק השני על סיפורם האמיתי של שתי חבורות אזרחים אנגלים שהואשמו בטרור ובסיוע לIRA על לא עוול בכפם (סיפורם של הרביעייה מגילפורד עובד לסרט "בשם האב").שיר נוסף שיש לי חיבה רבה אליו הוא South Australia , שיר ימאים אוסטרלי מסורתי וכמובן הלהיט של האלבום, שיר חג המולד Fairytales Of New-York. דואט כתוב בשלמות של מק'גוון יחד עם קריסטי מק'קול (כנסו לקישור וקראו את סיפור מותה המרגש).

המגוון הגדול של האלבום גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינה רגשית הופכות אותו לאחד האהובים עלי. אלבום מעניין מרגש ושונה ממה שרובנו מורגלים אליו אך למרות זאת (ואולי בגלל) מומלץ ביותר, חגיגה!

תגובות

  • אלבום פשוט נהדר

    הסולן, שון מקגאוון, הוא אחד הזמרים הכי כעורים (פיזית) ויפים (מוזיקאלית) שאני מכיר. מכאן לקח ברי סחרוף את הסימפול המצויין הפותח את שירו 'רעש לבן' (מתוך Thousands Are Sailing). והשיר על אגדת ניו-יורק הוא בלי ספק המנון שחוגג אנושיות וזוגיות, אהבה ושנאה. והוא גם מצחיק לאללה גם אחרי 21 שנים.

    גרוביו, 21-08-2009 07:43

  • גרוביו - אני שמח שאתה שמח מהבחירה

    אחלה תוספת מידע! ובנוסף לקוראים שחיפשו ולא מצאו (כי שכחתי) הלינק לסיפורה של קריסטי מק'קול הוא http://en.wikipedia.org/wiki/Kirsty_MacColl#Death_and_.22Justice_for_Kirsty.22_campaign

    בלטמן, 21-08-2009 10:46

  • הלינק לסיפורה של קריסטי מק'קול הוא

    http://en.wikipedia.org/wiki/Kirsty_MacColl#Death_and_.22Justice_for_Kirsty.22_campaign

    בלטמן, 21-08-2009 10:47