אלבומים

Roberta Flack – First Take - 1969

זה הרגע לאהוב

מאת הדר זילברשטיין. 14-08-2009
Roberta Flack – First Take  - 1969

הגברת פלאק היא אחת מזמרות הסול ג'אז החשובות שסללו את הדרך או לפחות את שוליה לצד נינה סימון, ארתה פרנקלין וג'ודי קולינס האגדיות. כיום שמה עולה בעיקר, כמי שביצעה את Klling Me Softly בתצורה הקלאסית והיפה ביותר, לדעתי.

הטייק הראשון הוא אלבומה הראשון שיצא ב1969 (אטלנטיק) בלי הרבה רעש ותשומת לב, נוטף איכות ורגש על כל שמונת הקטעים שבו.

האלבום מתחיל בטרק גרובי וממשיך לכיוונים ג'אזים בהם הגברת מפגינה איכויות שהיו נדירות גם אז וגם היום. אחד השירים המפתיעים הוא קאבר מוקדם לשירו של ליאונרד כהן Hey that's no way to say goodbye ,גם כאן, רגישות היא מילת המפתח. בשנת 1971, בדיוק שנתיים לאחר שיחרור האלבום והסינגל, הופיעה היצירה בפס קול של אחד מסרטיו של קלינט איסטווד וזיכתה את פלאק בגראמי על השיר הטוב ביותר. הזכיהה הביאה עימה הדים סביב היוצרת, שהפכה לקצת פחות אנונימית.

המשפט היחידי שמתנוסס לו בעטיפת האלבום כמסר מהיוצרת הזו, הוא פרשנות לשיר השני אותו שרה פלאק בספרית, ובו היא קוראת מעין תיגר על מודל היופי והטוהר של האומנות האמריקאית בתחילת שנות ה 70- "painters, why do you always paint white virgin? Pain beautiful black angels". כן, בספרדית, שחורה, מלאת נשמה ואולי אפילו על גבול הפולק. עכשיו תודו שפולק שחור היא הגדרה נדירה.

היא כנה, כל כך כנה וברורה שאני חושבת שבאווירה האפלולית הנכונה, ובהאזנה רצופה וסבלנית לאלבום השלם אפשר ללמוד ממנה דבר או שניים. העל הבס הדומיננטי מופקד רון קרטר האדיר, ריי לוקאס על התופים וג'ון פיזארלי בגיטרה, רוברטה מלווה עצמה על פסנתר שחור ועמוק. מוודאת שהבנו טוב טוב מי היא ומאיזו שכונה היא הגיעה. אז הנה לכם טעימה (להאזנה בלבד) מהאלבום הנדיר הזה. שקיעה נעימה.

תגובות

  • החכמתי. מגניב

    פששש, 14-08-2009 13:58

  • בחיים לא ידעתי שזו היא שרה

    את הביצוע הזה. מגניב! אני רץ לקנות ולטעום.

    חיים, 27-08-2009 20:26