אלבומים

Thurston Moore – Trees Outside The Academy - 2007

הוא אולי לא מחדש כלום, אבל הוא עושה את זה מצוין

מאת שירן מוסטובוי. 02-07-2009
Thurston Moore – Trees Outside The Academy - 2007

 

ט'ורסטון מור הוא גיטריסט להקת סוניק יות', שבזמנו החופשי (אם יש לקרוא לו כך) בדר"כ יוצר רוק פסיכדלי אקספרימנטלית שלעיתים שורט ואף מציק בדחיסות ובניסיוניות שלו לטעמי. אלא שהפעם, הצליח מור ליצור אלבום שמושתת בתכליתו על רוק עם השפעות פולק, מלנכוליה והבלחות דיסטורשן. אחרי כמה אלבומי סולו, ועשרות שיתופי פעולה באלבומים אחרים, החליט Moore לצרף לחגיגה המוזיקלית שלו מור משתתפים רבים וטובים כמו ג'יי מסיקס (דינוזאור ג'וניור), סמרה לובלסקי, סטיב של (סוניק יות') ואחרונה חביבה, כריסטינה קרטר שמצטרפת ומשדרגת שני שירים עם קול רך ופגיע.

בניגוד לפעמים קודמות שנשענו לרוב על מיתרים דקים ומחשמלים, המילים שיוצאות לו מהפה, הם הכלי האמיתי שלו הפעם. הוא מלטף עם אצבעות מחוספסות מפריטה מאסיבית, מרכך את המכה שעדיין ממשיכה להגיע ולפגוע, גם אם ברכות גסה. הוא לא נותן לרכות באמת לחדור אליו וזה גם היופי בצביעות הזו שלו, היא אמיתית. הכתיבה המודעת והפשוטה, הלא ברורה ולא מדויקת שלו, דווקא היא זאת שמספקת את ההנאה בהמשך ההאזנה.

נדמה כי הוא מנסה לפתור כל בעיה באמצעות דימוי אחר " Every Song Is Empty Without Yr Friendly Tongue ". מושאי הכתיבה הם שלו, גם הם אינם תמיד מחדשים דבר; אהבה ונשים, מלחמה עצמית, רצון להגשמה עצמית ולסיפוק שמגיע מבפנים. אלא, שדרך הטיפול בהם היא שונה, קשה לפענוח, כזו שאינה מתמסרת בקלות. וזה מה שכיף כל כך בחיבור אליו, הוא לא ברור מאליו  "Wood meets dirt and the dirt is fine, the dirt is always in yr mind, yr mind is gone".

לקראת סוף האלבום הוא הולך לאיבוד ואני ביחד איתו, מתחיל להשתטות, להתנסות, ולהשתחרר מהסגנון שאוחז בו לכל אורך האלבום. בסוף הוא חוזר לעבר ונשען עליו, מתחרע ומתפרע קצת על הגיטרה כמו שהוא יודע הכי טוב ושם הקלטה שלו מגיל 13 זורק חפצים ומסביר באופן מדויק מה קורה לחפץ שנזרק או מותז ממיכלית לייזול, אני מוצאת את זה נאיבי ומצחיק אפילו. הוא מגדיר לעצמו את העתיד באמצעות העבר והעתיד הוא ההשתקפות של ההווה. אתמול, היום ומחר הם אותו הדבר רק טיפהל'ה אחרת. 

תגובות