אלבומים

PJ Harvey - Stories from the City, Stories from the Sea - 2000

פי ג'יי לכודה בין הרגליים של עצמה, מעורערת וטועה בלי סוף, מבקשת שנישאר איתה לחפש את הבית

מאת קרן רובין. 16-06-2009
PJ Harvey - Stories from the City, Stories from the Sea - 2000

"Do you remember the first kissStars shooting across the sky"(מתוך "One Line")

האלבום Stories from the City, Stories from the Sea היה הנשיקה הראשונה שלי עם פי ג'יי הארווי. קניתי אותו בג'אנק בחיפה, שהיה המקום הכי מחתרתי שכבר לא תמצאו בכרמל. זו היתה ההיכרות הראשונה שלי איתה, התאהבות משמיעה ראשונה. לימים כששמעתי את האלבומים המוקדמים שלה, הבנתי שאני מעדיפה את המוסיקה שלה נתקעת בגרון, קשה לעיכול, יושבת בבטן ולא מרפה, ובכל זאת, אם אתם לא מכירים אותה לעומק, זה יופי של אלבום להתחיל איתו.

"Broke the record, found the gold Set myself free again"(מתוך "Horses In My Dreams")

אני אוהבת את האלבום הזה ולא רק בגלל שזה האלבום הראשון שנחשפתי בו אליה. זה אלבום של חיפוש. פי ג'יי לכודה בין הרגליים של עצמה, מעורערת וטועה בלי סוף, מבקשת שנישאר איתה לחפש את הבית.

הארווי הבריטית העידה יותר מפעם אחת בראיונות שהיא פחות מחבבת את האלבום הזה, ואפשר להבין אותה. הדיסוננס התחזק עם כמות לא מבוטלת של מועמדויות לפרסים עליו, ביקורות מהללות, ומכירות של יותר ממיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הזה, יכול להיכנס במיינסטרים, סטרים שהיא לא שואפת לשחות בו. החומר הזה פחות בועט, פחות זועק, יותר נקי ומהוקצע, ומזכיר לי את ניתוח האף שבחרה לעבור.  יותר מהכל, באלבום הזה, נראה שפי ג'יי הארווי הפכה לאשה שהיא מעולם לא רצתה להיות.

אחת הפנינים הגדולות שיצאו מהאלבום היא הרצועה השמינית, "This Mess We're In", דואט יפייפה, מהזן הכי דואטי, עם טום יורק, סולן רדיוהד, שמשתתף בקולות גם בOne Line"" וב"Beautiful Feeling"בו הוא מקטין את עצמו לקול רקע פשוט ועדין.

You shop-lifted as a child"

I had a model's smile

You carried all my hopes

Until something broke inside"

(מתוך We float)

ההתאהבות הגדולה שלי היתה בטראק האחרון- "We float" ששמעתי שוב ושוב. אהבתי אותה לאורך כל האלבום בורחת ואהבתי אותה נאבדת בדרך, אהבתי אותה מחפשת את עצמה, ואהבתי אותה בוחנת את המוות שיגיע. פי ג'יי תלויה באוויר ברצועת חצי אבדון, בסוף אלבום חצי ממוסד, אלבום שלא נותן יותר מקום לאנדרוגיניות ומשאיר מעט מדי אוויר לאלימות. כי גם כשהיא מבקשת אקדחים ורובים, קשה להאמין שהיא תוכל לאחוז בהם, הפעם.

תגובות

  • ואני דווקא חושב שהבלגאן של טום יורק הוא מהקטעים הפחות טובים,

    אבל באופן מפתיע הסכמתי עם רוב דבריך, הכתובים היטב.

    רם, 12-06-2009 20:02

  • אלבום מצוין אבל מה הקטע שלך לדחוף ציטוטים בין הפסקאות

    בכל פעם שאת כותבת משהו?

    מסי, 16-06-2009 12:37

  • ומה הקטע שלך, מסי, לדחוף את הטוקבק הנבוב הזה

    אחלה סיקור, קרן - נהנתי מהקריאה.

    קוראת, 16-06-2009 20:53

  • יפה כתבת... למרות שאני אישית לא מתחבר כל-כך לפיג'יי

    המלודיות שלה לא מתפתחות מספיק בשבילי... למרות זאת, את השיר עם טום אני מאוד אוהב.

    דני , 24-08-2009 16:33