אלבומים

עמיר לב - הכל כאן - 2009

כשהמילים החודרות מלוות במנגינה, כל רגע באלבום מצליח לגעת במצולות הנפש

מאת אורלי נקלר. 27-04-2009
עמיר לב - הכל כאן - 2009

 

ערב יום הזיכרון, 18:30 בערב, שעה וחצי טרום צפירה, תל אביב.

את השקט העצוב הזה שנופל על העיר הזאת אנחנו מצליחים להשיג בעיקר בשעות הערביים המאוחרות של יום שישי, שעה לפני שהשבת יוצאת, כשערב חג נכנס... ובימי זיכרון.

הרעש יחזור בשיא תפארתו תוך קצת יותר מ24 שעות ואני בוחרת להשתמש בשקט העצוב הזה כדי לחזור ולהכניס עצמי למוד  של כתיבה. הפרעות הקשב בהן ניחנתי לרוב אינן מאפשרות לי דקת מנוחה או מחשבה. אורח החיים שבחרתי לא נותן לי דקה של בריחה. לפעמים חובה להשתמש במצבים נתונים כדי להכריח את עצמנו  לנוח. לחשוב. לברוח. ולכתוב.

אני בוחרת להכניס איתי למקום האינטימי הזה רק אחד שיכול להבין באמת מהות של שקט עצוב. כזה שנמצא שם תמיד מתחת לבלטות המטונפות, בתעלות הביוב, מהסוג שנמחץ מדי יום תחת גלגלי מכוניות שועטות או טפיפות עקבים אך מתמיד להתקיים . אם תיאורטית הינו מפסיקים את שאון העיר לשנייה, היינו שומעים אותו חזק וצורם יותר מכל צופר סורר.

"הכל כאן" של עמיר לב מלווה אותי אל תוך הזמן המוקצב שהוכתב למטרת הנצחה. לצד העצב השבור והמוכר המתחבא בתוך הקול המרוסק הזה שלו, הפעם אפשר גם למצוא הרבה כעס.  זה לא שהוא לא היה קיים גם באלבומים המוקדמים שלו, הכעס הזה, אבל בשנת 2009 נראה שיש קצת יותר סיבות לכעוס. וכמו נזיפה של אב בבנו על מעשה אסור שעשה, בלי להרים את הקול ובנימה סמכותית ומחנכת, כזו שתחדור לתובנה הרבה יותר מקול צעקה, כך מביע לב את הכעס שלו; על פוליטיקה ופוליטיקאים, על התנהלות ראשי ממשלה ואישי ציבור, על אזכרות ונופלים. לצד המחאה ממשיך להתקיים, כתמיד, הנושא המוכר והבלתי נמנע מחיינו, מחייו, של מערכות יחסים וקשרים בינאישיים, אהבות לצד אכזבות.

אפשר לקרוא את המילים שוב ושוב גם ללא המוסיקה, אפשר גם להאזין. הכתיבה היומיומית שלו עדיין חזקה כבאלבומים עברו, מבלי להתאמץ או להתחכם בשלל משמעויות ורבדים הוא מעביר תחושות ועוצמות הקרובות לכולנו, מעורר הזדהות כנה וראויה להערצה. הכתיבה שלו (ואולי יש לומר השירה שלו, הלא הוא משורר לכל דבר), היא תמצית הכנות האולטימטיבית שאני מתמידה לחפש בכל כותב עברי בן זמננו. וכשהמילים החודרות מלוות במנגינה, מילים על גבי עומק כחול-ירוק של קול נמוך כמו ים המלח, כל רגע באלבום מצליח לגעת במצולות הנפש, עוד ועוד עצבים נחשפים לכדי עירום מוחלט.

לב הוא שחיין בלב ים שצלל בעיניים פקוחות כדי לקבל את מנת המלח הצורב ישר לתוך העיניים. בהשלמה עצובה מהולה בביקורת אקטיבית הוא צועק לעולם שהמלך הוא עירום. זה לא שלא ידענו את זה, זה פשוט נשמע קרוב יותר במילים שלו.

"הכל כאן", הוא עוד אלבום מעולה של עמיר לב, שמציב סטנדרט גבוה ביותר לכתיבה עברית משכנעת לצד הגשה מוסיקלית פשוטה, נוגעת וחודרת. כן ירבו.

Airport - Amir lev

תגובות